התנאים של טורקיה, האינטרס של ישראל

התבטאויותיו הקשות של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, כי "הציונות היא פשע נגד האנושות" וההשוואה שיצר בינה לבין פאשיזם, עוררו סערה גדולה בעולם. רבים הצביעו על כך שהדבר עלול לטרפד את הניסיונות המאומצים והממושכים להביא לפיוס בין ירושלים לאנקרה. אלא שלתפישתי דווקא הסירוב המתמשך של ישראל לעמוד בדרישות הסף שהציבה טורקיה לנרמול היחסים הם שמעוררים את ארדואן להתבטאויות כאלה, שמבטאות יותר מכל תסכול בלתי ניתן לכיבוש. היחסים בין שתי המדינות כמעט שנותקו כליל בעקבות ניסיון ההשתלטות על המשט הטורקי לעזה, שבמהלכה נהרגו תשעה אזרחים טורקים. טורקיה דרשה, בין השאר, התנצלות פומבית מישראל כתנאי לחידוש היחסים. ישראל סירבה.

כשתתעשת ממשלת ישראל ותחליט להסדיר את ענייניה עם טורקיה, היא תגלה שהתנאים שהציבה טורקיה לפיוס בין המדינות נותרו בדיוק כשהיו, אלא שהתנאים בתוך טורקיה השתנו. ירושלים תצטרך להפנים שמדובר, למעשה, בטורקיה אחרת.

אחת המטרות הראשונות של הממשלה החדשה שתקום בירושלים היא שיקום הקשרים המדיניים עם אנקרה. למרות גירושו לפני יותר משנה של השגריר הישראלי מטורקיה, והורדת הדרג הדיפלומטי בשגרירות הטורקית בתל אביב, הרי שהערוץ הדיפלומטי עדיין פתוח ופעיל. מידי חודשים אחדים נפגשים שליחיו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם מנכ"ל משרד החוץ של טורקיה, פרידון סינירליאולו, מי שמונה על ידי שר החוץ הטורקי אחמד דאבוטולו, לנהל את הקשר הזה, ודנים באפשרות להסדיר את היחסים. לפי שעה השיחות האלה, כולל הסבב האחרון שהתקיים בסוף ינואר ברומא, לא אפשרו להגיע אל הפיוס המיוחל.

מן המפורסמות הוא שקשרי הכלכלה בין שתי המדינות פורחים, למרות המתח המדיני. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סך היבוא מטורקיה לישראל הסתכם במאי 2010 (לפני משבר המרמרה) ב-154.7 מיליון דולר ובינואר 2013 ב-210.7 מיליון דולר.