קינג ביבי וקווין שרה

לפני כשבע שנים, ערב בחירות 2006, הזדמנה לי שיחה  לא פורמאלית עם שרה נתניהו, רעייתו של ראש הממשלה,. הרבה מתח היה באוויר אז. הליכוד עמד בפני הגדולה שבתבוסותיו, ונתניהו, שעמד בראשו, נאלץ להתמודד עם הקמת קדימה, ואל מול  כעס עצום שהצטבר בקרב מצביעי מפלגתו,  שנפגעו מהגזרות הכלכליות שהנחית עליהם כשר אוצר.

באווירה זו התנהלה השיחה עם הגברת נתניהו.  היא הייתה מלאה בכעסים וטרוניות על כפיות הטובה של הציבור הישראלי והתקשורת המקומית כלפי בעלה. "בעלי", היא אמרה שוב ושוב בהתרגשות, "הציל את הכלכלה הישראלית. הוא עשה דברים גדולים בשביל האנשים כאן, ובמקום להעריך את תרומתו מחפשים אותו כל הזמן." אני לא זוכרת אם השתמשה במילה "רדיפה", אבל אין ספק שאחרי כשעה של חזרה על אותה מנטרה של "כפיות טובה", עלתה מהשיחה תחושת רדיפה עמוקה.

מאז, השמיעה שרה נתניהו, מעת לעת, אמירות דומות לזו. באמירה המוכרת שבהן, שאף הוקלטה בידי פעיל הליכוד שמשון דרעי משנת 2002, היא התגוללה על חברי הליכוד "כפויי הטובה" שעברו לתמוך באריאל שרון. עדיין זכורות מאז האמירות: "ביבי הוא מנהיג שגדול על המדינה"; ו"הוא מנהיג בקנה מידה בינלאומי... למה הוא צריך להתאמץ כל כך? המדינה בלעדיו לא תחזיק מעמד. אנשים ישחטו. נעבור לחוץ לארץ ושהמדינה תישרף."

בני הזוג נתניהו אמנם התנצלו לאחר מכן, אבל תחושת ה"תגידו תודה שביבי הוא ראש הממשלה שלכם"  שרירה וקיימת. היא גם מספקת הסבר מסוים לסגנון החיים הבזבזני של בני הזוג נתניהו, אליו נחשפנו שוב בסוף השבוע שעבר, לאחר  פרסום העובדה שהוצאות בית ראש הממשלה זינקו ב-80% בשלוש שנים. מ-3 מליון שקלים ב-2009 ל-5.439 מיליון ב-2012.