ממחאת הקוטג' למאבק על הגז הטבעי
האבולוציה של המחאה החברתית: מה שהחל בקיץ 2011 בדרישה מופשטת ל"צדק חברתי" הגיע לידי בשלות במאבק ממוקד על אוצרות הטבע של ישראל.
מבין כל המאבקים החברתיים הרבים שידענו מאז "מחאת הקוטג'", במאבק על הגבלת ייצוא הגז הטבעי מישראל קיימים כל המרכיבים שמוציאים אנשים לרחובות. הוא ממצה את תכליתו של הרצון לצדק החברתי, שביקש לעצמו הציבור הישראלי לפני כשנתיים, בקיץ 2011.
זהו מאבק שהצלחתו, או כשלונו, ישפיעו במישרין עלינו ועל הדורות הבאים. אם יצליח, נשלם הרבה פחות על חשמל, ונזכה להישג בכל הנוגע לחלוקת צודקת של אוצרות הטבע בישראל. המאבק הזה הוא בדיוק מה שחלמנו עליו כשביקשנו צדק חברתי - הוא תכלית הדרישה מקובעי המדיניות להעדיף את טובת הציבור על טובת ה"טייקונים" ובעלי העניין.
בשבוע הבא צפויה הממשלה לקבוע את היקף הגז הטבעי לייצוא, כשהעיניים נשואות למאגר לוויתן – שדה הגז הגדול ביותר שנמצא במימי הים התיכון, השווה מיליארדים רבים. על פי ועדת צמח - שעליה הוטל לפני כשנתיים, בעקבות גילוי מאגרי הגז הגדולים, להמליץ על קביעת המדיניות לייצוא הגז הטבעי - ניתן לייצא 53% ממנו.
אילולא חווינו התעוררות חברתית, המלצות ועדת צמח היו, בוודאי, עוברות בקלות בממשלה, מבלי שהציבור יבין מי מרוויח ומי מפסיד, ובעיקר כמה הוא מפסיד מהסידור הזה.
