טורקיה משנה את התנאים
רג'פ ארדואן נכנע למשפחות נפגעי המרמרה וחזר בו מההסכמות אליהן הגיע עם ישראל. לפיוס בין שתי המדינות חשיבות אסטרטגית עליונה, אך בצדק רב קבע נתניהו: לא בכל מחיר.
תהליך הפיוס בין ירושלים לאנקרה, שהחל בשיחת טלפון בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לבין ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ב-22 במרס, ובה קיבל נתניהו אחת לאחת את דרישות טורקיה בעקבות ההרג על סיפון המרמרה - נקלע לאחרונה לקיפאון.
למעשה, מאז אותה שיחת טלפון לא נרשמה כל התקדמות בתהליך הנורמליזציה, שהוגדר במתווה מוסכם וקבוע מראש, ובסופו אמורה הייתה טורקיה לשלוח שגריר לישראל ולאשר כתב אמנה של שגריר ישראלי בטורקיה. תרועת הסיום הזו נראית היום רחוקה מתמיד.
בחודשים שחלפו מאז החלו הצדדים לדון בפיצויים שתעביר ישראל למשפחות הנפגעים, עסקה התקשורת, בשתי המדינות, בפער המספרי. היו שדיווחו כי הדרישות הטורקיות גבוהות פי עשרה מההצעה הישראלית. היו שנקבו במספרים: מאה מיליון דולר שדרשו הטורקים לעומת עשרה מיליון שהציעו הישראלים, והיו גם שהעמידו את הסכומים על שישים מיליון מול שישה.
כשהבעתי תמיהתי בפני גורם טורקי בכיר, המעורה מאוד בפרטי המשא ומתן, על כך שהדברים לא סוכמו לפני שיחת הפיוס בין נתניהו לארדואן, הוא ביטל את חילוקי הדעות והדגיש ש"פרט לסכום הכל מסוכם". לדבריו, לא היה אפילו צורך בעוד סבבים של שיחות, ותוך כמה שיחות טלפון הצדדים יגיעו לעמק השווה וניתן יהיה להמשיך במתווה הנורמליזציה.
