שקיעתה של הרוח הישראלית
דווקא האוניברסיטה העברית, שהיתה מעוז של ענקי רוח יהודיים, מקצצת עשרות משרות במקצועות האלה. אנשי אקדמיה רואים במגמה הזאת שיקוף מסוכן של כוחות השוק.
בעוד כמה ימים, כשהסטודנטים בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית ייכנסו לאולמות ההרצאות, הם יגלו שכמה ממוריהם נעלמו מהסביבה המוכרת. כשישאלו היכן הם, ישיבו להם שראשי האוניברסיטה נאלצו לקצץ יותר ממאה משרות של מורים ומרצים בפקולטה בשל קשיים תקציביים.
כבר שנים שהעולם האקדמי בישראל מנסה לצעוד אחר כוחות השוק. לעתים כדי להתאים את עצמו אליהם, לעתים כדי לעצב את דמותה העתידית של החברה. כיום ההיי-טק הוא סימן ההיכר של הכלכלה הישראלית. הפריחה יוצאת הדופן שלו החלה דווקא ביחידות מודיעין מיוחדות בצבא שמשכו אליהן את טובי הנערים והנערות. בדרכם להשיג עליונות צבאית על צבאות אויב, הצעירים האלה ניצחו על פיתוחים טכנולוגיים נועזים ופורצי דרך. אחרי השירות הצבאי, הם פנו לעולם האקדמי במטרה להתקדם במסלול שאותו החלו בצבא.
המגמה היתה ברורה. כל צעיר שרצה להגיע למשהו, חיפש את דרכו בפקולטות היוקרתיות שבוגריהן נחשבים לסחורה חמה בשוק הכלכלי. כך נוצרה חלוקת עבודה ברורה באקדמיה: מדעים בעלי ערך כלכלי מול מדעים של החברה והרוח. מי שיכול נרשם למקצועות שהבטיחו רווחה כלכלית, מי שלא יכול או שחיפש שאר רוח, פנה לחוגים כמו ספרות יוונית עתיקה או לפילוסופיה של תקופת המקרא.
ככל שפשתה תפיסת האקדמיה כמסלול של רווח ורווחה, הלך והידלדל שיעורם של הסטודנטים בחוגים ה"רוחניים". כך נקלעו עשרות ומאות קורסים למחסור בסטודנטים. מרצה באוניברסיטה העברית סיפר לי שנאלץ לבטל את הקורס שלו על מגמת ההתבדלות של היעקובינים במהפכה הצרפתית משום שנרשמו פחות מחמישה סטודנטים.
