העיתוי שנבחר לביצוע הפיגוע הקטלני ליד שגרירות איראן בביירות (19 בנובמבר), הוא העיתוי הרגיש ביותר שאפשר להעלות על הדעת: יממה לפני חידוש המשא ומתן בין איראן למעצמות בז'נבה, לקראת חתימה על הסכם אפשרי, בעוד נשיא צרפת פרנסואה הולנד מבקר בירושלים, ישראל מחרידה ומבהילה עולם ומלואו עם נבואות אפוקליפטיות באשר ל"הסכם הכניעה" מול איראן ומזרח תיכון מבעבע ונפיץ מאי פעם; מה הפלא שאיראן הזדרזה, שלא כהרגלה, להפנות אצבע מאשימה לעבר ישראל, כאחראית לפיגוע.

ישראל הרשמית מכחישה בתוקף. גורמי ביטחון ישראלים איתם שוחחתי, מגחכים: "ישראל מעולם לא השתמשה במחבלים מתאבדים, המונח הזה לא קיים בתרבות שלנו ואין לנו עניין להתערב במלחמה הניטשת בין שיעים לסונים במזרח התיכון בכלל, ועל אדמת סוריה ולבנון בפרט".

הרמז של הגורם הישראלי ברור: את הפיגוע, על פי ההערכות בישראל, ביצע ארגון טרור סוני מיליטנטי, בעל תשתית מבצעית מפותחת ויכולת ביצוע משודרגת. הפיגוע עצמו, על פי הערכת מומחים, היה מורכב וקשה לביצוע. תוצאותיו קטלניות. על פי הידוע עד כה, נספח התרבות האיראני בלבנון נהרג בפיגוע. נספח תרבות הוא הכיסוי המקובל, בדרך כלל, לנציג משמרות המהפכה. אם כל הפרטים האלה נכונים, הרי שמבצעי הפיגוע השיגו את מטרתם.