לחשוב מחוץ לכור
האם איראן רוצה בסך-הכול להתהדר בסמל של פצצת אטום, כדי שבקהילה הבינלאומית יתייחסו אליה ברצינות רבה יותר, או שיש לה תכניות תקיפה זדוניות? לקראת חידוש שיחות ז'נבה, מומחי גרעין מישראל ומהמערב דנו ביוזמה לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני.
בסוף השבוע האחרון (15-14 בנובמבר), בשעה שבכירי הפוליטיקאים ומיטב הפרשנים הישראלים עסקו בהפחדת הציבור מפני הפצצה האיראנית, בהשמצה קולנית של ארה"ב ובעשיית אהבה פומבית עם צרפת, התכנסה במלון תל-אביבי קבוצה של מומחי גרעין מישראל ומהמערב. המפגש המצומצם היה יוזמה משותפת של ארבעה ארגונים: BASIC (British American Security Information Council)
IKV PAX CHRISTI (ארגון הולנדי למחקר וקידום מדיניות של שלום וביטחון), GREEN CROSS והתנועה הישראלית נגד גרעין.
כתריסר מוזמנים, בהם פקיד ממשלתי רם דרג, בכיר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית ופרשן אל-מוניטור, דנו במשך יומיים בנושא שמקבלי ההחלטות בירושלים והזרם המרכזי בתקשורת הישראלית אינם מעיזים לגעת בו: היוזמה לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. המילה "פירוז", ראוי לציין כאן, פוגעת בנקודה רגישה ביותר ככל שהדברים אמורים בגופים הביטחוניים של ישראל - העמימות הגרעינית; מדיניות שמחייבת במשך שנים אותי ואת עמיתי להוסיף את הביטוי "על-פי מקורות זרים", כל אימת שאנו מתייחסים לאפשרות שישראל מצוידת בנשק גרעיני.
