זמן פולארד
נתניהו אמנם לא מחמיץ אף הזדמנות כדי להסתער על הממשל בוושינגטון, אבל גם אם צודק לדרוש את שחרורו של המרגל הישראלי נוכח מעשיות הריגול של ידידתנו הקרובה, חכם יותר לסגור בשקט על מועד שחרור מוסכם.
המדליף אדוארד סנודן מרוצה. "משימתי הושלמה", אמר בראיון לוושינגטון פוסט והדגיש שאין לו הסכם עם ממשלת רוסיה והוא לא נאמן לאף ישות אחרת זולת מולדתו, ארצות הברית של אמריקה, והוא אפילו "ממשיך לעבוד עבור ה-NSA", רק שהם לא יודעים על זה.
סנודן אומר את האמת שלו. בפרשות מהסוג הזה, אמת היא עניין יחסי. אין כאן שחור ולבן. פרשת סנודן היא פיתול נוסף של מלחמה עולמית שניטשת בעשור האחרון. לא מלחמת עולם קלאסית עם מיליוני הרוגים, יבשות בוערות ואימפריות רשע קורסות. המלחמה הנוכחית היא בין הסדר הישן לעידן החדש. בין מהפכת הטכנולוגיה, שמשתלטת על העולם בקצב רצחני, לבין אלה שניהלו אותו עד לא מזמן (המנהיגים הנבחרים של המעצמות הגדולות).
נשיא ארה"ב ברק אובמה וראשי זרועות המודיעין שלו חווים עכשיו את המאבק הזה על בשרם, כשצעיר אלמוני שאף אחד לא הכיר או ספר הופך עליהם את עולמם. פעם, כדי לשלוט בעולם היית זקוק לכלכלה עוצמתית, כמה אלפי ראשי קרב גרעיניים ובסביבות 12 נושאות מטוסים. היום, המפתח לשליטה בעולם הוא מידע. המקום בו ניטש הקרב הוא הרשת. כמעט הכל וירטואלי.
לא ירחק היום ובו במקום כינוס ה-G8, ארגון המדינות המתועשות, מדורי הכלכלה יסקרו את ועידת ה-T5, הוועידה השנתית של מעצמות הטכנולוגיה הגדולות (גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, אפל, סמסונג).
