אובמה, קח דוגמה מבוש ומקרטר
כשיוזמת השלום האמריקאית מקרטעת, ואובמה עדיין משקיף מהצד, עקיבא אלדר מפנה אותו לשני נשיאים אמריקאים שהתנהגו כמנהיגי העולם החופשי: קרטר, שהציב אולטימטום לבגין וניצח על הסכם השלום עם מצרים, ובוש, שאיים בביטול ערבויות לישראל וסלל את הדרך לאוסלו.
לא בכדי קרא שר החוץ הרומני, טיטוס קורלציאן, בפומבי לנשיא אובמה ליטול לידיו את מושכות התהליך המדיני המקרטע בין ישראל לפלסטינים. הראיון, שבמהלכו שלח השר לוושינגטון רמז עבה, משקף את ההתרשמות הרווחת בחוגים מדיניים בכירים בישראל ובעולם, שהיוזמה האמריקאית עומדת על כרעי תרנגולת.
השר הרומני רמז שהתהליך הזה אינו עסקו הפרטי של מזכיר המדינה, ג'ון קרי. למרות מאמציו של אובמה להישאר מחוץ לביצה, הבוץ השחור של הכישלון יכתים גם את מי שיושב בבית הלבן. חתן פרס נובל לשלום אינו רשאי להסתתר מאחורי הסינר של פקיד, בכיר ככל שיהיה.
לפני שהוא מחליט לדקלם את התירוץ השחוק "ארה"ב רוצה בשלום לא פחות מאשר שני הצדדים", כדאי שאובמה יעיף מבט במזכר שזביגנייב בז'ז'ינסקי, היועץ לביטחון לאומי בממשלו של ג'ימי קרטר, הניח על שולחנו של הנשיא ביולי 1978, בעיצומו של תהליך השלום בין ישראל למצרים.
בז'ז'ינסקי הזהיר את קרטר שאם ארה"ב תציג באופן פומבי את עמדתה ואחר-כך תיסוג ממנה, מדיניותה המזרח תיכונית תהפוך לתוהו ובוהו. "אם אנחנו יוצאים פומבית", פסק היועץ, "אנחנו חייבים לנצח". המילה "אנחנו" כוללת, כמובן, בראש וראשונה את הנשיא. כמה מהקוראים זוכרים מי היה מזכיר המדינה באותם ימים (סיירוס ואנס)?
