בנצרת, כולם מפסידים
עד היום לא ברור מי ניצח בבחירות לראשות עיריית נצרת. על רקע אי-הוודאות עולה לפני השטח בעיר, שהיחס בין תושביה הנוצרים למוסלמים התהפך מאז קום המדינה, מתיחות בין-עדתית, והמרקם החברתי-פוליטי נפרם, אולי ללא תקנה.
כשלושה חודשים חלפו מאז נערכו הבחירות לראשות העיר, ובנצרת עדיין נערך מאבק על זהותו של המנצח. עד היום לא ברור מיהו ראש העיר הנבחר, ומי יהיה ראש העיר. ביום הבחירות (22 באוקטובר 2013) עדיין ישב על כיסא ראש העיר ראמז ג'ראיסי הוותיק. כעבור כמה ימים, אחרי שהקולות נספרו, הוכרז כי עלי סלאם, סגנו של ג'ראיסי במשך 15 שנה, הוא המנצח.
כשבועיים לאחר מכן הגיע סלאם לבניין העירייה, נכנס ללשכה שהכיר מקרוב, ותפס את כיסא ראש העיר שחברו פינה. אלא שראש העיר המפסיד לא הרים ידיים. על-פי הספירה הרשמית, רק 22 קולות הפרידו בינו ובין המנצח. 12 קולות חסרו לו כדי להמשיך לכהונה חמישית בת חמש שנים.
ג'ראיסי פנה לבית-המשפט בעיר בטענה שמעטפה אחת, ובה 47 פתקי הצבעה, לא נפתחה, ושקולות הבוחרים שהכילה המעטפה לא נספרו. על-פי זהות המצביעים העריך ג'ראיסי, שרובם תומכים בו. עלי סלאם התנגד לפתיחת המעטפה, והסוגיה הגיעה לבית-המשפט המחוזי. השופטים הורו לפתוח אותה, אך סלאם עתר לבית-המשפט העליון כדי למנוע את פתיחתה.
התברר שפגם נפל באותה מעטפה מסתורית. מזכיר הקלפי שכח לחתום עליה אחרי שספר את מעטפות פתקי ההצבעה והכניס אותן לתוכה. כשהגיעה המעטפה ליעדה הסופי ונפתחה, מישהו הבחין שחסרה חתימה, ויושב ראש ועדת הבחירות הורה על פסילתה.
