הזרע היהודי
למרות שבישראל פועלים 15 בנקי זרע מורשים, הפריה מתרומת זרע היא הליך עם מאפיינים כמעט מחתרתיים. מדינת ישראל מעדיפה בכלל לממן לזוגות נשואים טיפולי פוריות יקרים, וחרדים מייבאים מחו"ל זרע של גויים.
"ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם. ויברך אותם אלוהים, ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ" (בראשית א', כ"ז-כ"ח)
בערב לפני שזוגתו לשעבר עברה תהליך הפריה מתרומת זרע, גיל קדרון נסע לבנק הזרע וקיבל מיכל אטום ("כמו מיכל של אורניום", הוא מתבדח) שבתוכו מנת זרע של גבר זר. את שמו לא הכיר ולמעשה ידע עליו מעט מאוד פרטים. הגבר הזה עמד להיות האבא הביולוגי של בתו של קדרון. גיל, שכתב על הנושא את הספר ''זרע הפורענות'', נסע עם המיכל מלא הזרע לביתו, כשהמיכל מונח על המושב שליד הנהג. הוא ישן עם הזרע לצד מיטתו, ולמחרת הביא אותו לבית החולים כדי לבצע את ההליך. כך, ברישול מסוים, מתנהל בישראל אחד ההליכים הרפואיים הרגישים והמושתקים ביותר שהממסד הבריאותי מבצע.
זה לא מקרי. תרומת זרע בישראל היא הליך עם מאפיינים כמעט מחתרתיים, למרות ש"זה לא מה שהיה בשנות ה-70' וה-80', אז זה היה ממש פרוץ", אומרת פרופ' דפנה בירנבוים כרמלי, סוציולוגית מבית הספר לסיעוד של אוניברסיטת חיפה. "אז היה מגיע תורם לחדר אחד וזוג עקר לחדר שני, והיו מעבירים את הזרע מחדר אחד לשני. לפעמים בלי רישום", היא מספרת.
