דילוג לתוכן העיקרי

מול ראש ממשלת בריטניה: האופוזיציה מעלה בתפקידה

במקום לעסוק בשלושת החוקים הדרמטיים שהממשלה העבירה במהלך בזק בכנסת, תשומת הלב הציבורית התמקדה בח"כים מהאופוזיציה ובצעדי המחאה שלהם

British Prime Minister David Cameron (C) shakes hands with Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu as Knesset Speaker Yuli Edelstein (R) looks on, at the Knesset, Israel's parliament, in Jerusalem March 12, 2014. Cameron denounced Iran's government as a "despotic regime" in a speech to Israel's parliament on Wednesday and accused Tehran of making "despicable" efforts to arm Palestinian militants. REUTERS/Jim Hollander/Pool (JERUSALEM - Tags: POLITICS) - RTR3GSKY

התמונה שתישאר ככל הנראה בזיכרון מדיוני מליאת הכנסת השבוע, שהתנהלו בצל החרם של האופוזיציה על הקואליציה, היא תמונתו של ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון מעל דוכן הכנסת, ספק נבוך ספק משועשע אל מול חורבותיו של מה שאמור היה להיות כינוס חגיגי לכבודו. 

קמרון קיבל אמנם הסבר מפורט טרם הגעתו, על כך שביקורו המתוכנן נפל דווקא על אחד הימים הסוערים והמתוחים ביותר בהיסטוריה הפרלמנטרית בישראל. ובכל זאת, הוא עדיין נראה אבוד כשהוא נאלץ דווקא לשמוע את יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, כופה עליו להיכנס לנבכי הקטטות הפוליטיות המקומיות, מתפאר באוזניו כי הקואליציה לחוצה ועצבנית בגללו, ופונה אליו ישירות כדי להסביר לו שלפיד וליברמן הם "אנשים שמנהלים בדיקטטורה סיעות יחיד".

קמרון הפך בעל כורחו לניצב ברגע השיא של הפגנת הכוח האופוזיציונית, שבמבחן התוצאה לא השיגה דבר מלבד נראות של ראשיה בתקשורת. ההיפך, היא הסיטה את הדיון הציבורי מהנושאים המהותיים שעמדו מאחורי המחאה – לאקט המחאה עצמו.

חבל שהרצוג שנפגש עם ראש ממשלת בריטניה באופן אישי, לא  ביקש ממנו ללמוד על הכלי האופוזיציוני האפקטיבי שנקרא ממשלת צללים. זה אולי דורש יותר עבודה ומאמץ, אבל זה שווה.

SUBSCRIBER EXCLUSIVE

Continue reading this exclusive analysis

Original reporting and analysis unavailable elsewhere. Subscribe to AL-MONITOR to read this story and access everything we publish