יום השואה: זיכרון אלטרנטיבי
כבר 16 שנים, במקביל לטקסים הממלכתיים, מתקיים בתל אביב טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה אלטרנטיבי, המושך אליו את הדור הצעיר. "רצינו לעסוק בחוויית השואה מנקודת מבט של ההווה ולא רק של העבר", מסבירים מייסדיו.
לפני שנתיים [2012] הוזמן פרופ' משה צימרמן, היסטוריון באוניברסיטה העברית, לשאת דברים בטקס שעמד להתקיים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. צימרמן הופתע מהפנייה. כבר שנים שהוא מרחיק עצמו מטקסים ממלכתיים, ולא פעם ולא פעמיים תקף בתקשורת את מה שתיאר כפולחן ההנצחה של השואה. כהיסטוריון של גרמניה וכמי שמשפחתו עלתה לישראל מהמבורג, ראה עצמו מוסמך לדבר על השואה ובייחוד על הדרכים להנציח את זכרה.
מארגן האירוע, אבי גיבסון, הסביר לו שמדובר בטקס יום שואה אלטרנטיבי שאין בינו לבין הטקס הממלכתי ב"יד ושם" לא כלום. צימרמן נענה להזמנה. "שמחתי לשמוע שיש אירועים אחרים שרואים את לקחי השואה באור אחר", מספר צימרמן לאל-מוניטור, "ולכן הסכמתי להשתתף".
גיבסון ושותפתו לרעיון, שהרה בלאו, הם שיזמו ב-1999 את קיומו של טקס יום השואה האלטרנטיבי בתל אביב. נמאסו עליהם הטקסים הממלכתיים, תחושת הקורבנות האין סופית והרגשת הנקם שפיעמה בקרב נושאי הנאומים הרשמיים. השניים, בשנות השלושים לחייהם, החליטו לעשות מעשה. הם פרסמו מודעה קטנה בתל אביב שבה קראו לאנשים להשתתף באירוע. כה ספקנים היו עד שציפו לכמה עשרות בלבד. לתדהמתם, הגיעו מאות רבות. אולם "תמונע" ברחוב שונצינו בעיר התמלא עד אפס מקום, ורבים אחרים נאלצו להישאר בחוץ.
גם באירוע שהתקיים בערב יום השואה השבוע [27 באפריל], מצאו רבים את עצמם נדחקים במסדרונות ובמדרגות. שעתיים לפני פתיחת הטקס, וכבר האולם בן 300 המקומות נגדש עד אפס מקום. ניכרו על הבאים גילם הצעיר והציפייה לשמוע גרסה אחרת, שונה מהנרטיב הרשמי והקבוע.
