רואנדה: האחות הקטנה מאפריקה
עשרים שנה אחרי רצח העם, רואנדה משתקמת מהטרגדיה ופותחת שעריה אל ישראל. אמנם הנוכחות הישראלית במדינה עדיין דלה יחסית, אך בשטח כבר יש ניצנים ראשונים לפעילות עסקית-טכנולוגית לצד פרויקטים חברתיים מרגשים.
בליינש זבדיה חזרה השבוע [6 באפריל] לקיגאלי, בירת רואנדה. השגרירה הצעירה מגיעה לקיגאלי מדי חודשיים-שלושה, שכן בתוקף תפקידה כראש הנציגות הישראלית באתיופיה, היא מכהנת גם כשגרירה ישראלית לא-תושבת ברואנדה. הפעם הגיעה זבדיה למדינת "אלף הגבעות" כדי להשתתף בטקס הזיכרון המרכזי במלאת עשרים שנה לרצח העם.
זבדיה הגיעה לראשונה לרואנדה לפני כשנתיים, כדי להגיש את כתב האמנה שלה לנשיא פול קגאמה. מאז ועד היום היא מלווה את היחסים הטעונים ויוצאי הדופן בין שתי המדינות – במקביל לשינוי שעברו שני העמים בעשורים האחרונים. מערכת היחסים הבילטרלית הזאת, מספרת זבדיה, מאפשרת לישראל ולרואנדה לחלוק האחת עם השנייה את הניסיון המעשי שלהן בבנייתם של צעדים בוני אמון ותהליכי פיוס, כמו למשל בכנס של שלוחת האו''ם שהתקיים באדיס אבבה בחודש פברואר האחרון [2014] לציון הרצח. בכנס זה נכחה גם משלחת ישראלית. דוגמה אחרת היא סדרה של סדנאות שנערכו לפני מספר שנים במוזיאון יד ושם בירושלים, בהשתתפות ניצולי רצח העם ברואנדה.
טלי נייטס הישראלית מתגוררת ביוהנסבורג שבדרום אפריקה כבר שנים רבות, אך העשייה היומיומית שלה מחוברת לישראל ולרואנדה. בתפקידה כמנהלת הקרן לזכר השואה וטבח עם, היא מלווה תכופות משלחות של סטודנטים לקיגאלי. לאל-מוניטור היא מספרת על תוכנית מיוחדת וחדשה מייסודה של הקרן להכשרת 120 מתנדבים, בהם ניצולי רצח העם ברואנדה. ההכשרה נמשכת ארבעה חודשים, ובסיומה צפויים המתנדבים להרצות בבתי ספר שונים באפריקה; זאת בדומה למתנדבים ניצולי שואה מדרום אפריקה, המעידים בפני צעירים בבתי ספר ובאוניברסיטאות על מאבקם בתקופת השואה.
נייטס גם מפעילה קבוצת תמיכה לניצולים רואנדים. אלה מתכנסים כבר מספר שנים, מדי שלושה שבועות, לקבלת סיוע חברתי ופסיכולוגי. התוכנית הזאת, היא מספרת, נתפרה על פי הניסיון שנצבר בארגון "עמך" הישראלי - מרכז לתמיכה נפשית וחברתית לניצולי שואה ובני הדור השני. נייטס וחבריה לפרויקט משתתפים אף הם בטקסי האזכרה השבוע בקיגאלי.
