ש"ס נאבקת על אופייה: ישראלית או חרדית?
קביעתו של הרב שלום כהן, כי אסור לנשים לרכוש השכלה גבוהה, מסעירה את תנועת ש"ס. האם לאמץ ולצעוד אחרי פסיקתו המתירה של הרב עובדיה יוסף או אחרי פסיקתו האוסרת של יורשו?
מאז לידתה בראשית שנות השמונים ניסתה ש"ס, המפלגה החרדית-ספרדית, להלך בין הטיפות. מצד אחד אימצה את ערכי החיים החרדיים בניסיון להפוך לחלק מהעולם החרדי בישראל. מצד שני, בהיותם של רוב מנהיגיה חוזרים בתשובה, הותירה המפלגה צוהר פתוח לעולם הלא חרדי.
לשיא הגיעו הדברים כשעדינה בר שלום, בתו של מייסד התנועה הרב עובדיה יוסף, הקימה מכללה אקדמית לנשים חרדיות. המגמה סתרה את הלוך הרוחות בעולם החרדי-אשכנזי, אך תמיכתו הבלתי מסויגת של הרב הנערץ במפעל האקדמי של בתו הובילה אלפים מחברי התנועה ותומכיה למזג חרדיות עם לימודי אקדמיה.
סוגיית לימודי נשים הייתה תמיד חלק מהדילמה החרדית הגדולה, בוודאי בכל הנוגע להשכלה גבוהה: עד כמה והאם בכלל להיפתח לעולם המודרני, החילוני, או להמשיך ולהסתגר בתוך ד' אמות הקהילה. כעת סוגיה זו עומדת בלבו של מאבק גדול בש"ס ומאיימת לפגוע בסיכוייה לשרוד אחרי עידן הרב יוסף.
השבוע [23 ביוני] התחוללה תפנית דרמטית. פחות משנה אחרי מותו של המנהיג הנערץ, הודיע יורשו, הרב שלום כהן, בן 83, שאסור לנשים לרכוש השכלה גבוהה משום שהיא עומדת בניגוד לדרכה של התורה. הפסיקה החד משמעית טלטלה את העולם החרדי של ש"ס ואף מחוצה לו. מעל הכל היא הולידה סימן שאלה גדול על זהותה הרעיונית של התנועה החרדית-ספרדית. האם תמשיך להעניק לגיטימציה מסוימת גם לערכי חיים לא חרדיים או שתסתגר בתוך חומה של קנאות דתית? לדרך שאותה תבחר ש"ס עשויה להיות השפעה גורלית על עיצוב זהותה של המדינה ועל האיזון העדין שקיים בין המדינה לבין העולם החרדי. מזה שנים שהמדינה פועלת ללא ליאות כדי לשלב חרדים ברכישת השכלה ובכניסה למעגל העבודה. המפעל האקדמי של ש"ס הצטייר כצעד משמעותי בשילובם של החרדים בהוויה הישראלית.
