ביום שישי (6 ביוני) ימלאו עשר שנים להחלטת ממשלת שרון לסגת מרצועת עזה - מהלך המוכר בכינויו המכובס "התנתקות חד צדדית". על אף שהמהלך הזה הציג את "מחנה אוסלו" הפלסטיני ככלי ריק ותרם בכך להשתלטות חמאס על רצועת עזה, חוזר עתה רעיון החד-צדדיות ומרים ראש. בימים האחרונים קראנו כאן שאפילו ד"ר יוסי ביילין, מאדריכלי הסכם אוסלו ולשעבר יו"ר מרצ, המליץ על הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית בגבולות זמניים, לא כולל רצועת עזה, ירושלים ופתרון בעיית הפליטים. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס דחה  מספר פעמים, בצינורות דיפלומטיים ואף בפומבי  את האופציה של מדינה בגבולות זמניים. מכאן שתכנית שכוללת שרטוט גבול זמני, שאינו מבוסס על קווי 67, כולל בירושלים, חילופי שטחים מוסכמים, ופתרון בעיית הפליטים, תוכל לצאת אל הפועל אך ורק במהלך חד-צדדי.  דבר זה נכון שבעתיים לאחר השבעתה של הממשלה החדשה בשיתופו של החמאס.

אלוף (מיל') עמי איילון, לשעבר ראש השב"כ ושר מטעם מפלגת העבודה, שגיבש ביחד עם פרופסור סרי נוסייבה עקרונות להסכם שלום, קורא בשנים האחרונות לממשלת ישראל "לקחת את גורלה בידיה", ולאמץ "צעדים עצמאיים קונסטרוקטיביים ובלתי מותנים". ביחד עם גלעד שר, שהיה ראש צוות המו"מ מטעמו של ראש המשלה אהוד ברק, ואיש ההיי-טק אורני פטרושקה, מוביל אילון את תנועת "עתיד כחול-לבן" שמציעה לסגת באופן חד צדדי לתוואי גדר ההפרדה. הם מניחים שהצד הפלסטיני יסכים לשתף פעולה עם מהלך מעין זה.   

חבר הכנסת עומר בר לב ממפלגת העבודה מקדם תוכנית לנסיגה חד צדדית מ-40 אחוז משטחי הגדה, המחייבת פינוי של לא יותר מ-35 אלף מתנחלים. על פי תוכניתו, ישראל תמשיך לשלוט בכל האזורים שמסביב למובלעת פלסטינית שתיווצר שם, ובמרחב האווירי שמעליה. אלוף (מיל') עמוס ידלין, מי שהיה ראש אמ"ן ומנהל בשנים האחרונות את המכון למחקרי ביטחון לאומי, השיק באחרונה תוכנית חילוץ מהקיפאון המדיני שעיקרה "לנקוט צעדים עצמאיים לעיצוב גבולותיה של מדינת ישראל ולשיפור עמדתה במשא ומתן על ההסכם הכולל עם הפלסטינים".

המכנה המשותף של מגוון התוכניות החד צדדיות הוא ההנחה שהסכם דו צדדי שישים קץ לסכסוך אינו מצוי בהישג יד. עיצוב גבולותיה של ישראל בעבודה עצמית מוצג כחלופה היחידה לקיפאון המדיני שמאיים על דמותה היהודית והדמוקרטית של ישראל ועל מעמדה הבינלאומי. כולם מדגישים שהפתרונות שלהם הינם הסדרי ביניים, שכוחם יפה עד אשר יקום פרטנר פלסטיני.