דילוג לתוכן העיקרי

עניי ישראל סובלים מהמלחמות – ומגבים אותן

ממצאים שהוצגו בכנס עובדים סוציאליים העלו כי התמיכה במפלגות ימין עולה ככל שרמת השכר יורדת. אולי בכך ניתן להסביר את תרומתו של נתניהו להרס הביטחון הכלכלי בישראל

Israeli soldiers look towards Gaza from Israel August 3, 2014. The fighting on Sunday pushed the Gaza death toll given by Palestinian officials to 1,726, most of them civilians. Israel has confirmed that 64 soldiers have died in combat, while Palestinian rockets have also killed three civilians in Israel. Israel began its air and naval offensive against Gaza on July 8 following a surge of cross-border rocket salvoes by Hamas and other guerrillas, later escalating the operation into ground incursions.     RE

כותרות העמוד הראשון של דה-מרקר, המוסף הכלכלי של הארץ, ביום שלישי (5 באוגוסט) הלמו את אווירת ט' באב. כמעט כולן מכינות את הציבור לצום הכלכלי שאורב לפתחו למחרת המלחמה בעזה. הכותרת הראשית מצטטת כלכלנים שצופים כי שר האוצר יאיר לפיד ייאלץ לוותר על תוכנית הדגל שלו - ביטול המע"מ על רכישת דירה ראשונה. מומחים מנבאים שקיצוץ במשרדים ממשלתיים אזרחיים לטובת תקציב הביטחון יחריף את מצב המשק. כותרת אחרת מדווחת על מחאת הורים נגד הצפיפות בכיתות בבתי הספר. בתי החולים הממשלתיים מתלוננים על גידול בגירעון וטוענים כי יתקשו לספק שירות סדיר, וחברות התעופה הישראליות, שרשמו נזקים של מאות מיליוני דולרים, מבקשות עזרה ממשלתית. לבסוף, ראשי רשויות בדרום נשלחו לקבץ תרומות למימון אמצעי מיגון.

לא צריך להיות כלכלן בכיר כדי לדעת שקיצוץ בתקציבים האזרחיים צפוי להגדיל את האי-שוויון במשק הישראלי, שלפי מדד ג'יני של ה-OECD, סובל גם כך באופן כרוני מחוסר שוויון. החברה הישראלית, שהוקמה ברוח של שותפות וערבות ההדדית, נהפכה לחברה לא שוויונית, השסועה בין מחנות יריבים. הפערים הכלכליים פוגעים בעיקר בעובדי הכפיים, שבאופן מסורתי נמנים על הקבוצות החלשות ביותר באוכלוסייה - תחילה עולים חדשים, אחר כך פלסטינים ועכשיו מהגרי העבודה. אולם הם גם הזיקו לקבוצות שרכשו השכלה מתוך אמונה שבכך יביאו לעצמן ביטחון כלכלי.

אי שוויון אינו תוצאה רק של מנגנון השוק שמכתיב את כללי המשחק הכלכלי ברוב המדינות המפותחות, אלא גם של מידת הנכונות של הממסד להתמודד עם הבעיה. בתפקידו כשר האוצר בראשית העשור הקודם, בנימין נתניהו תרם יותר מכל אדם אחר להחרפת הבעיה. במקביל לרפורמות שהתבטאו בהורדות נרחבות במס הכנסה, במס חברות, במיסוי מקרקעין, ובתחומי מיסוי רבים נוספים שהעשירו את העשירים, קיצץ נתניהו בתקציבי הרשויות המקומיות ובתשלומי דמי אבטלה והבטחת הכנסה ללא מועסקים. הוא פגע אנושות בשירותי הרווחה, בקצבאות הילדים ובתמיכה באמהות חד הוריות. בשם היעילות הכלכלית נדרש אז הציבור הישראלי לוותר על קביעות בעבודה, על ההתארגנות במסגרת איגודי עובדים ועל מנגנוני תמיכה נוספים.  

פרופסור יונתן אנסון מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, צפה השבוע כי השכבות החלשות, אלה שיתקשו במיוחד לשאת בנטל הכלכלי של המלחמה, יתמכו באותה ממשלה שדוחקת אותם לקו העוני. בהרצאה שנשא בכנס חירום של ארגון העובדים הסוציאליים למען שלום (עו"סים שלום) שהתקיים ביום שני [4 באוגוסט] באוניברסיטת תל אביב, הציג אנסון גרף שמתאר את הזיקה בין רמת השכר הממוצע של גברים ביישובים יהודים, לבין מידת תמיכתם של תושביו במפלגות הלאומניות בבחירות 2009. הוא מצא שככל שרמת השכר נמוכה יותר, האנשים נוטים להצביע עבור מפלגות התומכות בפתרונות כוחניים.

SUBSCRIBER EXCLUSIVE

Continue reading this exclusive analysis

Original reporting and analysis unavailable elsewhere. Subscribe to AL-MONITOR to read this story and access everything we publish