דילוג לתוכן העיקרי

פריחת התרבות הפלסטינית בחיפה

ב"קולנוע חן" הישן בחיפה יוקם בשנה הבאה מרכז לתרבות ערבית-פלסטינית שישמש מרחב ליצירה אמנותית רב תחומית. "הפלסטינים בישראל הם מיעוט לאומי שמגיעה לו אוטונומיה תרבותית ללא שליטה ממסדית", מסביר איאד ברגותי, מנהל האגודה לתרבות ערבית.

Arab Israeli dancers of the "Salma" dancing group perform "Ala Balee" at Jerash's northern theatre August 2, 2004. Inaugurated in 1981 by Queen Noor Al-Hussein, the Jerash festival is held annually with the participation of dozens of local and international bands and singers and attracts an audience from around the world. REUTERS/Ali Jarekji  AJ/DBP - RTR7WSU

ביום שישי האחרון [14 בספטמבר] נרשמה היסטוריה בתיאטרון הערבי בחיפה "אל-מידאן", כשלראשונה בתולדותיו (הוקם ב-1995) הועלתה בו הצגה בעברית. את ההצגה – "עובד שבת" בבימויו של סיני פתר, כתבו חנא עידי, מחזאי יליד פקיעין שחי בארה"ב והמחזאי אדוארד מאסט. ההצגה נכתבה באנגלית, תורגמה לעברית ותוצג בעתיד גם בערבית.

"זה לא אקט של דו קיום", מבהירה סלווה נקארה, המנהלת האמנותית של התיאטרון, "אהבנו את הכתיבה והגישה של ההצגה, וראינו לנכון שתפנה לקהל דובר עברית. הקול שלנו לא יישמע בלי עברית, כי לצערנו בישראל טרם הבינו את החשיבות של הבנת השפה הערבית".

עידי, הנשוי ליהודייה אמריקאית, התראיין לאחרונה ל"הארץ" שם תואר כמי ש"מאמין בתיאטרון כאמצעי לשינוי חברתי ולכן עמד על כך שההצגה תעלה בעברית, 'כדי לתקשר עם הקהל הישראלי', כדבריו". בכתבה נטען שהמהלך "דרש אומץ ממנהל התיאטרון, עדנאן טראבש, שסופג כיום ביקורת בדעת הקהל הערבית על החלטה זו".

את הביקורת מניעה העובדה שהציבור הערבי בישראל מאוכזב מהניסיונות להשתלב במיינסטרים הישראלי, ומבקש לייחד את התיאטרון שלו לעצמו בלבד. בישראל יש שמורות תרבותיות מעטות בעלות זהות ערבית, והן נמנעות בדרך כלל במכוון משיתופי פעולה על בסיס "דו קיום". חיפה משמשת בהקשר הזה כעוגן ליוצרים הערבים, מעין עיר מקלט תרבותית, כמו תל אביב עבור היוצרים והאמנים היהודים.  

SUBSCRIBER EXCLUSIVE

Continue reading this exclusive analysis

Original reporting and analysis unavailable elsewhere. Subscribe to AL-MONITOR to read this story and access everything we publish