אתרוג תוצרת חוץ

חגי קירשנבאום, דור חמישי למגדלי אתרוגים ("ודור 14 בישראל", הוא מדגיש), אומר שמגדלי האתרוגים בישראל "זועמים". הסיבה, לדבריו, היא החלטת משרד החקלאות להמשיך לייבא לישראל אתרוגים. אשתקד [2013] יובאו לישראל 1,500 אתרוגים ממרוקו, והשנה האמיר הייבוא ל-4,000 אתרוגים ממרוקו ומאיטליה.

האתרוג, פרי הדר שבניגוד לאחיו לקטגוריה אינו אכיל כשהוא טרי, הוא חלק חשוב מהמסורת היהודית של "ארבעת המינים" בחג הסוכות, שמחייבת להכניס לסוכה ארבעה צמחים - אתרוג, לולב, הדס וערבה ולברך עליהם. כל מין מסמל פן אחר בעם ישראל. רוב ימות השנה, פרי האתרוג לא יעניין אף אחד, אבל עבור חלקים נרחבים מקהילות יהודיות ברחבי העולם, חג הסוכות אינו מושלם בלעדיו, וזה הופך את הגידול שלו ואת המכירה שלו, לקרקע פורייה לתחרות עזה. העובדה שיש זני אתרוגים שונים ומשונים, וכל קהילה באופן מסורתי בוחרת בזן ספציפי כבר דורות על גבי דורות, הופכת את התחרות בתחום למסובכת אף יותר.

במשרד החקלאות מסבירים כי הייבוא נועד "להבטיח אספקה סדירה של ארבעת המינים בתחומי ישראל לכל דורש לשם קיום מצוות חג הסוכות", אבל יש הטוענים כי הסיבה לייבוא היא בכלל פוליטית. "לכל עדה יש את האתרוגים המועדפים עליה", אומר גורם בתחום ל"אל-מוניטור", "ויהודים רבים שהגיעו לישראל ממרוקו רוצים את האתרוגים שהם רגילים אליהם".

קירשנבאום (55), שמעיד כי בין מגדלי האתרוגים בישראל יש "תחרות גדולה מאוד", אומר שאחרי החגים הם יניחו את חילוקי הדעות בצד ויתאחדו, לפחות זמנית, כדי להביע מחאה על ייבוא האתרוגים. "הייבוא יכול לגמור אותנו", הוא אומר, "שם במרוקו זול מאוד: הפועלים זולים, האדמה זולה, המים זולים. אנחנו חוששים שהם רוצים להציף את הארץ".