יעלון לא למד מהטעויות של גולדה ושל דיין
בין ממשלת גולדה-דיין לממשלת נתניהו-יעלון יש קווי דמיון מטרידים: העדפה לניהול הסכסוך עם הפלסטינים וחוסר רצון לבדוק לעומק את המסלול המדיני, מתוך אמונה שהעליונות הצבאית תכריע את כל האיומים.
"מלחמת יום הכיפורים הייתה גם לקח שראוי שנלמד יום-יום, שעה-שעה. להבין שכל אחד ואחת מאיתנו יכול לטעות בראיית המציאות, ולכן מחובתנו למנוע השתלטות של יוהרה, שאננות ועריצות מחשבתית".
הציטוט הזה, מתוך נאומו של שר הביטחון משה יעלון בטקס הממלכתי לחללי מלחמת יום הכיפורים בהר הרצל (5 באוקטובר), מטעה בכך שהוא יוצר רושם של תבונה וענווה מנהיגותית.
לרגע ניתן היה לחשוב ששר הביטחון, שעד לפני שבועות מעטים ניהל לצד ראש הממשלה סבב לחימה ארוך, מורכב ומתיש נגד חמאס בעזה, מבין את סכנת הסטטוס קוו המדיני ואת הצורך בחשיבה יצירתית מול הרשות הפלסטינית, לאחר התיקו שבו הסתיים מבצע צוק איתן.
אבל מיד בהמשך נאומו הבהיר יעלון כי תפיסתו נותרה כשהייתה, וכי התשובה לאיומים הביטחוניים על ישראל היא צבאית. "במזרח התיכון מתרחשים שינויים מהירים ועל ישראל לעקוב אחריהם בדריכות. חובתנו כמנהיגים היא להוסיף ולהושיט את ידנו לשלום, אך גם לא להשלות את עצמנו בנוגע לכוונותיהם של אויבינו... מקרוב ומרחוק מנסים ארגונים, מדינות וישויות לפגוע בנו בדרכים שונות - באמצעות טילים ורקטות, טרור ודה לגיטימציה, ושאיפות לפתח נשק גרעיני. עלינו לדעת להשיב מלחמה שערה אם חלילה נידרש לכך".
