תושבי ירושלים מכירים את התופעה הזו כבר לא מעט שנים. לקראת חודש תשרי וחגיו (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה) האורות בבתי רפאים רבים נדלקים ומתוכם בוקעים קולותיהם (לרוב באנגלית) של "השכנים החדשים" – יהודים עשירים מאוסטרליה, אמריקה או אירופה. אלה מגיעים לירושלים, ל"דירת החגים" שלהם, עם כל בני משפחתם כדי לחגוג כאן את החגים. מיד לאחר מכן הם עוזבים את דירותיהם וחוזרים שוב רק לאחר 11 חודשים, בסוף הקיץ הבא. בכל אותה תקופה הדירה תיוותר שוממה. בראיון למוסף הנדל"ן של דה-מרקר העריך ראש עיריית ירושלים כי ברחבי העיר יש כ-11 אלף דירות רפאים.

זה קורה בריכוזים החרדיים בירושלים וגם בלא מעט בשכונות יוקרה כמו ימין משה, נחלאות והעיר העתיקה שם מתרכז העשירון העליון. התופעה הגיעה השנה לשיא, כאשר יזמי נדל"ן הציבו בהרי הקטסקיל בניו יורק, שם נופשים חרדים רבים בחודשי הקיץ, קרוואן למכירת דירות עבור אלו המבקשים לרכוש לעצמם דירה בירושלים.

הבעיה בתופעה הזו, שקיימת במינונים שונים גם בערים כמו תל אביב ונתניה, היא שתושבי החוץ הללו פוגעים בשוק הדירות המקומי ומזניקים את מחיריהן לאלה שרוצים לגור בישראל כל השנה. על כן, בשנים האחרונות צצו לא מעט יוזמות עירוניות שמטרתן לרסן את התופעה. בירושלים, למשל, קרא סגן ראש העיר, עופר ברקוביץ', להכפיל את חיובי הארנונה על דירות אלה, אך הודה מאוחר יותר כי כפל ארנונה לא באמת ירתיע את בעלי הדירות.

אהרון בלאו, בן 52, תושב העיירה לייקווד שבארה"ב, זכיין פינוי אשפה בניו יורק ואיש עמיד כלכלית, הוא חלק מהתופעה. בלאו מחזיק בדירה דו-קומתית בשכונת ימין משה בירושלים, אך זו עומדת ריקה כמעט כל השנה. לדבריו, את הדירה הוא קנה ב-2003 במחיר של 1.9 מיליון דולר. כיום, לטענתו, שוויה כפול. הוא לא שוקל להשכיר אותה, גם אם יעלו לו את הארנונה.