החלטת הנציבות האירופית בחודש שעבר [11 בנובמבר] לסמן מוצרים שמקורם מעבר לקו הירוק (הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן), עוררה זעם בממשלת ישראל. למרות שההחלטה הוגדרה על ידי האירופאים כ"טכנית", בישראל התייחסו אליה כחלק מ"אווירת החרם" נגד המדינה.
עד הקיץ האחרון [2015] נטו מקבלי ההחלטות בישראל להמעיט מערכה של תנועת החרם נגד ישראל (BDS), למרות שהיא פעילה כבר למעלה מעשור בתחום הכלכלי, התרבותי והאקדמי. מטרת התנועה היא לאלץ את ישראל להפסיק את "כיבוש האדמות הערביות", להכיר בזכויות הפליטים הפלסטינים על פי החלטת האו"ם ולהביא לשוויון מלא בזכויות האזרחים הערביים בישראל.
צבר של אירועים בזירה הבינלאומית, ובראשם הדיון בפיפ"א – הגוף המנהל את הכדורגל העולמי, על השעיית ישראל מתחרויות בינלאומיות [29 במאי], והתבטאות מנכ"ל אורנג' בדבר יציאה מהשוק הישראלי, "שכנע" את השלטון הישראלי כי מדובר ב"איום אסטרטגי" על קיומה של המדינה. לאור הנסיבות החדשות, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו ליישם החלטה שהתקבלה בשנת 2014 על הקמת מטה מיוחד שתכליתו המאבק בחרם. תקציב המטה בסך מאה מיליון שקל הכולל עשרה תקנים חדשים של עובדים, אושר בחודש יוני כחלק מתקציב המשרד לנושאים אסטרטגיים בראשות השר גלעד ארדן.
גורמים במשרד סירבו למסור לאל-מוניטור פרטים על תכניותיו של המטה החדש, בטענה כי "הפעלתו הרשמית צפויה רק ב-1 בינואר". עם זאת, בתחילת אוקטובר, עת אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את הקמתו של המטה למאבק בחרם כמשרד ממשלתי חדש, נמסר לתקשורת כי הוא יפעל בשני מישורים: האחד, איסוף מידע גלוי וסמוי על ארגוני החרם, בין השאר באמצעות מיקור חוץ, כאשר איסוף המודיעין יאפשר לגבש תמונת מצב עדכנית לגבי הפעילות של תנועות החרם מתוך מטרה לסכלה; המישור השני הוא משפטי ונועד לסכל באמצעים חוקיים את פעילות ה-BDS.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
