לפני שש שנים, בחורף 2010, העניק לי "פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני בעד שלום" את אות הארגון, המוענק מדי שנה לישראלים ולפלסטינים הפועלים בתחומים שונים התואמים את מטרת הארגון. במהלך עבודתי העיתונאית סירבתי לקבל פרסים מארגונים ומתנועות שונות, אך לארגון חשוב זה, המציין בימים אלו [פברואר 2016] 20 שנות פעילות למען השלום, לא יכולתי לסרב.
בטקס קבלת האות, שנערך בבית ג'אלה (סמוך לבית לחם), הצטופפו מאות משפחות שכולות – יהודיות ופלסטיניות. הן דיברו על דרכים אפשריות לקרב בין שני העמים ולהביא לסוף הסכסוך.
הרעיון המרכזי המנחה את הפורום דומה בעיקרו לארגוני שלום אחרים: להפיל את חומות הדמוניזציה ולהראות שמדובר בבני אדם. אבל כשזה נשמע מפיהן של משפחות שכולות, שאיבדו את יקיריהן כתוצאה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, ועדיין הן בוחרות בתקווה ולא בנקמה, אלו מהדהדים בעוצמה רבה. אינני זוכר מה אמרתי במעמד הענקת האות, לבד ממשפט אחד: "אתם אור גדול בחושך הנורא השורר בחוץ".
כעת נדמה כי גם את האור הכמעט יחיד שנותר מבקשת ישראל לכבות. מתאם פעולות צה"ל בשטחים (מתפ"ש) הודיע בחודש ינואר [2016] לפורום ארגוני השלום על שינוי במדיניות מתן היתרי כניסה לישראל לפעילי שלום פלסטינים, לרבות פעילים ותיקים ומוכרים שעוסקים בארגון מפגשי שלום מזה שנים רבות. אם עד כה נדרשו ארגוני השלום לחדש את היתרי הכניסה של הפעילים בכל שלושה חודשים, מעתה תוגבל כניסתם לישראל של פעילי השלום הפלסטינים ל-180 ימים בשנה. כן הוטלו עליהם מגבלות כניסה קשות נוספות. המדיניות החדשה נכנסה לתוקף בתחילת פברואר, כך שבפועל כל הפעילים איבדו את אישורי הכניסה שלהם ואת זכותם לקבל אישור כניסה בקרוב. מדיניות זו גוזרת למעשה גזר דין מוות על הפעילות למען השלום כגון זו של פורום המשפחות השכולות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
