השליח האמריקאי לתהליך השלום, ג׳ייסון גרינבלט, יהודי שומר מצוות, מכיר בוודאי את המונח "ימים נוראים" שהמסורת היהודית מייחסת לעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. את ימי ביקורו הנוכחי בארץ המריבה, בין ראש השנה תשע"ח ליום הכיפורים, הוא יזכור כימים נוראים במיוחד. הפיגוע בהר אדר שגבה את חייהם של שלושה ישראלים מזה (26 בספטמבר), וחגיגת יובל לכיבוש מזה (27 בספטמבר), צירפו את השבוע האחרון לרשימה המתארכת של ימים נוראים לשוחרי השלום. גם במיקרוסקופ לא תמצאו ישראלים ופלסטינים שמתייחסים ברצינות להבטחתו של הנשיא דונלד טראמפ לנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן), בפגישתם בניו יורק ב-20 בספטמבר, כי או-טו-טו הוא מסדר לפלסטינים מדינה עצמאית.
אם ד"ר גרינבלט לא מכיר את הביטוי התלמודי "תפסת מרובה, לא תפסת", כדאי שיחליף דברים עם ד"ר דניס רוס, שבילה את מיטב שנותיו במאמצי סרק להביא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. רוס עמד בראש צוותי המשא ומתן של ממשלי בוש וקלינטון, ונושא בחלק נכבד מהאחריות להחמצת ההזדמנות לשלום שנפתחה לפני 24 שנה בתהליך אוסלו. כשירות לגרינבלט וצוותו, הנה תקציר מדברים ששמעתי מפי רוס, בכנס שהתקיים לפני שבועיים (14 בספטמבר) במכון הערבה שבקיבוץ קטורה שבנגב.
"הטעות הטיפשית הכי גדולה שלי הייתה כפיית הגישה שקבעה ׳עד שהכל לא מוסכם - כלום לא מוסכם׳. למשל, אם הצדדים הגיעו להבנה בנוגע לבנייה בגוש ההתנחלויות, תמורת שטחים חלופיים בתוך הקו הירוק (לפי רוס, הבנה כזו הושגה בערוץ חשאי שהתנהל בשבדיה; ע״א), אך השיחות הופסקו בגלל מחלוקת בסוגיית הפליטים - מה שהוסכם בעניין ההתנחלויות, היה כלא היה.
"בכל פעם שניסינו לפתור את כל סוגיות הליבה, קיבלנו כלום", סיפר רוס, "הוואקום התמלא חיש קל על ידי הגורמים הגרועים ביותר. אם לא מדוושים, נופלים מהאופניים. כשלא מדברים, יש פיגועים". לדבריו, היה צריך להסכים כי כל נושא שמוסכם – מיושם, מבלי להתנות זאת בהסכמות בשאר הנושאים. "זה היה משנה את המציאות בשטח ויוצר מומנטום חיובי ביחסים בין הצדדים".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
