למה הישראלים הגיבו בגסות למחאת פורטמן?
השחקנית-במאית זוכת האוסקר גילתה השבוע את גסות הרוח של הישראלים, שאינם מסוגלים להכיל ביקורת לגיטימית על הכיבוש. אפשר להסתייג מהמחאה של פורטמן, אך היא אינה מעידה על שנאת ישראל. אלה בסך הכל פצעי אוהבת.
השחקנית-במאית זוכת פרס האוסקר נטלי פורטמן אינה הראשונה מבין יהודים משפיעים בעולם שנקטו בשנים האחרונים אקט של חרם במחאה על מדיניות ממשלת ישראל מול הפלסטינים, אבל היא ללא ספק המוכרת והזוהרת מכולם.
מאז הודיעה פורטמן, ילידת ירושלים, כי היא מבטלת את השתתפותה בטקס "בראשית", המכונה הנובל של העולם היהודי, כי לא רצתה להראות תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו שאמור לנאום בטקס [20 באפריל] – היא הפכה מטרה להתקפות משולחות רסן מצד פוליטיקאים מהימין, שהפכו אותה לסייענית של תנועת ה-BDS.
הקלות והמהירות בה מי שעד יום שישי האחרון הייתה מקור לגאווה יהודית-ישראלית הפכה לאויבת המדינה, רק משום שלא רצתה להשתתף באירוע רשמי לצד נתניהו, מהווה תעודת עניות לכל מי שלקח חלק במסע ההכפשות המכוער נגדה ובהם שרי ליכוד: שרת התרבות מירי רגב טענה כי פורטמן נפלה כפרי בשל בידי תנועת ה-BDS; השר לביטחון פנים גלעד ארדן האשים אותה כי היא נסמכת על תעמולה שקרית של החמאס; ושר האנרגיה יובל שטייניץ טען כי מעשיה גובלים באנטישמיות.
תנועת הליכוד בתגובה רשמית כינתה את פורטמן צבועה וכמי ש"מדברת על זכויות אדם אבל משתתפת בפסטיבלים שהרקורד שלהם בזכויות אדם רחוק מזה של ישראל. היא פשוט מסרבת לקבל את החלטת העם בישראל".
