לפעמים, גם אחרי למעלה משני עשורים של קריאות "זאב זאב!" שנשחקו והפכו לסוג של ריטואל קבוע, הזאב עלול להגיע בכל זאת. האזהרות מפני קריסתה של הרשות הפלסטינית הן בערך בנות גילה של הרשות עצמה. האיומים עלו וירדו מדרגות אבל תמיד התגלו כאזהרות סרק. בכל פעם שישראל הקפיאה את כספי הרשות, או קנסה את הרשות באופן חד צדדי, או ניסתה לחנוק כלכלית את הרשות בדרך כזו או אחרת – הודיעו בכירי הרשות בנחרצות אינסופית שהנה, הם פשוט מחזירים את המפתחות ומפרקים את העסק. בכל פעם זה נמנע איכשהו ברגע האחרון. בשנים האחרונות נעלם גם המתח הטבעי שהתלווה למשברים הללו. אף אחד כבר לא באמת מתרגש מאיומיו של המנהיג הקשיש של הרשות הפלסטינית. העניין הוא שעכשיו, לראשונה, הם נראים אמיתיים.

שלל הגורמים המתערבים והפקטורים המאזנים, נעלמו ואינם. הבלמים והאיזונים קרסו. שני הצדדים צועקים "תחזיקו אותי", אבל אין מי שיחזיק. נתניהו לכוד בקואליציה הכי ימנית אי פעם ושבוי בידיהם של הקיצונים ביותר. אבו מאזן מיואש, חולה, בדמדומי כהונתו וחותר לסיום דרמטי ש"ישאיר חותם". מנהיגי העולם המפוכחים שבדרך כלל דוחפים את הצדדים ברגע הנכון זה לזרועותיו של זה, התעייפו אף הם. זוהי כרוניקה של התפרקות ידועה מראש ויידרשו נסיבות מיוחדות כדי למנוע אותה.

פעם פעל נתניהו לטובת אינטרס ישראלי אסטרטגי חשוב, שראה בהישרדותה ותפקודה של הרשות הפלסטינית צורך ביטחוני ישראלי ברור. היום, ניגף האינטרס הזה מפניו של צורך קיומי חזק בהרבה ממנו והוא הישרדותו הפוליטית-אישית של נתניהו עצמו. זו לא תיתכן ללא שותפיו הקיצוניים מימין, שמחזיקים את המפתחות לתכנית להצלת נתניהו – זו שתאפשר לו לחמוק מאימת הדין או העמדה לדין דרך שלל אפשרויות שפורטו כאן במאמר קודם. בצלאל סמוטריץ', חבר הכנסת הדומיננטי מאיחוד מפלגות הימין, הוא המבשר הגדול של התכנית הזו. מבחינתו, ככל שתקדים הרשות הפלסטינית לקרוס וככל שימהר הכאוס שיתחולל אחריה להגיע, כן ייטב.

נתניהו, במצב הזה, רוקד על פי חלילם של ניצי הימין המסוכנים ביותר, ולא להיפך. רק מהם הוא יקבל את האתנן האסטרטגי הנדרש: אפשרות לכהן תחת כתב אישום או להתבצר מאחורי חסינות פרלמנטרית, או גם וגם. עד היום, היה נתניהו "המבוגר האחראי" שחילץ את העגלה מהבוץ ברגע האמת, בתעלול קבינטי כזה או אחר. בכל פעם שישראל הייתה מקפיאה את כספי המסים שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית ביד אחת, הייתה מתגנבת לה היד השנייה ומשחררת אותם ברגע הנכון. ההקפאה הייתה מתפרסמת בכותרות ענק, השחרור היה מוצנע בעמודים האחוריים. נתניהו התעטף בפוזת "גם וגם" והצליח לרקוד על שתי החתונות.