עצי אשוח ירוקים המתנשאים לגובה, פתיתים לבנים שמזכירים את השלג הצח של החורף הרוסי, קישוטים צבעוניים שלוכדים את תשומת הלב של הילדים הבוהים בעיניים פעורות בעושר החגיגי הזה, דד מורוז (סבא כפור) לבוש במעיל אדום ונכדתו החיננית סנגורוצ'קה (נערת השלג) ניצבים במרכז, כאילו היו בעלי השמחה – כך נראתה ביום חמישי [19 בדצמבר] חנות הספרים "קניגה-ספר" בכפר סבא. ב-15 השנים האחרונות נערך בחנות הזו יריד ה"נובי גוד" שבו ניתן לקנות עצי אשוח, קישוטים חגיגיים לעץ, לוחות שנה ומתנות. נובי גוד ברוסית פירושו "השנה החדשה", ונראה שלקראת העשור השני של המאה ה-21 צמד המילים הללו כבר אינו זר לאף ישראלי.

"עד השנים האחרונות אפילו לא הכרתי את החג הזה. זה לא חג שגדלתי עליו או שנחגג בחוג המשפחתי. נחשפתי לנובי גוד דרך הבנות שלי, שהכירו אותו דרך חברות שלהן. הן אהבו את החג ואמרו לי שהן רוצות לחגוג את נובי גוד, לקחת חלק בתרבות ובמסורת הזאת", מספר לאל-מוניטור יובל זיפר, יליד הארץ תושב תל אביב, שכבר כמה שנים חוגג את הנובי גוד.

החג הזה, שמסמל את סופה של שנה אזרחית אחת ותחילתה של שנה אחרת, עשה עלייה לישראל יחד עם מיליון עולים שבאו ארצה מבריה"מ וממדינות חבר העמים. רבים הביאו את קישוטי עץ האשוח האהובים עליהם ארצה, והופתעו לגלות שבישראל החג הזה לא נחגג ובעצם לא מוכר בכלל. טל רזניק, שעלתה עם משפחתה מאוקראינה, מספרת לאל-מוניטור כי חוותה "הלם תרבותי" כאשר אמרה לחבריה בבית הספר שבביתה יש עץ אשוח מקושט ושב-1 בינואר היא לא תגיע לבית הספר. "הם אמרו לי: מה, אתם נוצרים? אתם לא יהודים? למה אתם חוגגים את סילבסטר? ואני בכלל לא הבנתי במי מדובר, מי זה הסילבסטר הזה שהם מדברים עליו", היא מספרת.

בבריה"מ החילונית והאתאיסטית לא חגגו את סילבסטר – קדוש נוצרי שהסובייטים כלל לא שמעו עליו, וגם לא את חג המולד. בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 הקברניטים הסובייטיים שאלו את הסממנים הבולטים ביותר של חג המולד – עץ אשוח, מתנות וניקולאי הקדוש (סנטה קלאוס) שקיבל שם חדש, דד מורוז – עבור חג חדש שהיה נטול משמעות דתית. במקום חג המולד האזרחים הסובייטים החלו לחגוג בהמוניהם את הנובי גוד, שבמהלך השנים הפך לחג הסובייטי האהוב ביותר, היחיד שהיה נטול הקשר פוליטי-מפלגתי