בצה"ל נהוג להגיד ש"כל תוכנית היא בסיס לשינויים". מי שיצא בחייו למלחמה יודע שהתכניות המשורטטות על שולחני החול ובאגפי התכנון נגרסות לאבק בלהט הקרב ובמציאות שום דבר לא מתרחש כפי שתוכנן. אביגדור ליברמן נמצא עכשיו במלחמה על עתידו הפוליטי. בשבוע שעבר הוא נחל ניצחון אסטרטגי חשוב כשהתיק העיקרי נגדו נסגר מחוסר הוכחות. באותה הזדמנות, הוא ספג מפלה טקטית מקומית כשתיק משני, שנראה שולי ולא מזיק, הפך לכתב אישום. "תיק השגריר" זאב בן-אריה, שחשף בפני ליברמן חומרי חקירה הקשורים לחיקור דין שערכה המדינה בעניינו, נראה כמו תיק שיאפשר לליברמן לנער את האבק מדש חליפתו ולהתייצב בזמן להשבעת הממשלה הבאה. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בשיחות סגורות, כינה את התיק הזה "תיק קומפקטי". היה ברור לכולם שאפשר לסגור עניין כהרף עין, שאין מחלוקת על העובדות, שאפשר אפילו להגיע לעיסקת טיעון שתשמח את שני הצדדים, ליברמן יתפטר, יושת עליו קלון לקדנציה הנוכחית, והוא יוכל להפציע מחדש בקדנציה הבאה, שזה בחודש הבא, כמו חדש.

אבל בישראל, כמו בישראל, כל מה שיכול להסתבך, יסתבך. וגם מה שלא. ההפסד הטקטי הפך השבוע להפסד אסטרטגי. תיק השגריר מאיים להפוך מאישום זניח לתקלה קשה. מעבירה שבמחדל (שר החוץ לא דיווח על מעללי השגריר), לעבירה שבמעשה (שר החוץ שידל את אנשיו למנות את השגריר). ההסלמה הזו בנסיבות יכולה להעלות את הצרות של ליברמן קומה אחת למעלה, ממרחבי ה"מירמה והפרת אמונים" למחוזות השוחד. כשאתה מגיע לשם, אתה כבר לא יכול להיות בטוח שתוכל גם לחזור. עכשיו כבר לא מדברים על משפט מהיר, עכשיו חוקרים עדים חדשים, עכשיו מבצעים "השלמת חקירה", ובישראל "השלמת חקירה" היא שם קוד ל"אין לאף אחד מושג עוד כמה זמן זה יימשך". אפשר כבר לקבוע כמעט בוודאות שליברמן לא ישתתף בהשבעת הממשלה הקרובה.

המפתחות לתסבוכת הזו נמצאים בכיסו של סגן השר המודח של ליברמן, דני איילון. הוא זה שישב בראש ועדת המינויים שאישרה (פה אחד) את מינויו של זאב בן-אריה. הוא היחיד (חוץ מליברמן עצמו) שיודע אם שר החוץ אמר, או דרש, או רמז טרם כינוס הועדה, שבן-אריה הוא המועמד "שלו". האם ליברמן נתן את ההוראה? בשיחות סגורות, מודה איילון שליברמן אכן דיבר איתו על בן-אריה. אמירה כזו שלו במשטרה יכולה לסבך את ליברמן כהוגן. שר החוץ לשעבר יטען שמדובר בנקמנות, הרי לפני זמן קצר הוא הדיח את איילון מהרשימה וסיים את הקריירה הפוליטית שלו באבחת גרזן, אז הנה עט איילון על ההזדמנות שנקרתה לפניו עם גרזן משלו, ומנסה להתיז את ראשו של ליברמן. חיסלת אותי? אחסל אותך. נקמת סגן שר קטן, עוד לא ברא השטן.

אבל זה לא יהיה פשוט. לא לאיילון, גם לא לליברמן. בראיון טלוויזיוני שנתן בעבר, נשאל איילון האם ליברמן שוחח איתו בעניין המינוי, ואמר שהוא לא זוכר. איך פתאום התרענן זכרונו, ישאלו פרקליטי ליברמן. איילון עצמו יספר, אם ישאלו אותו, על היעלמות הדו"ח שערך בזמנו המפקח הכללי של משרד החוץ, באשר לתפקודו של בן-אריה כשגריר. הדו"ח הזה היה ביקורתי ונוקב ולא הוצג בפני חברי ועדת המינויים שאישרו את המינוי החדש. מי העלים אותו? האם מדובר ברשלנות אופיינית, או ביד נעלמה מכוונת?