לאחר שינצח בבחירות – ותהיה זו סנסציה חסרת תקדים אם זה לא יקרה - עומד נתניהו לחוות את אותה תחושה שממשלות ימין בישראל חוות - בין אם מדובר בממשלתו הצרה של יצחק שמיר ב-1990 או בממשלת נתניהו הראשונה ב-1996: מלכוד. מצד אחד לחץ בינלאומי כבד מבחוץ; מצד שני האידאלוגיה הימנית של סך מרכיביה. החדשות הטובות הן שפעמים רבות תורגם המלכוד להתקדמויות מדיניות מפתיעות. אין להוציא מכלל אפשרות שגם לממשלת נתניהו השלישית, ימנית ככל שתהיה, זה יקרה.
התרחיש של המשך הקיפאון הנוכחי, ואולי אף הסלמה, קיים תמיד. אבל הבה נניח את התרחיש הבא: בנימין נתניהו מרכיב קואליציה. לבד ממפלגתו, יש בה מפלגות ימין כדוגמת "הבית היהודי", אך גם מפלגת מרכז אחת ("יש עתיד" של יאיר לפיד) ואולי אפילו "התנועה" של ציפי לבני. זו כרגע הממשלה הסבירה ביותר, לדעת משקיפים פוליטיים. מיד עם הרכבת הממשלה מתברר כי היא תיאלץ לקצץ עמוקות בתקציב בשל הגירעונות האדירים שנוצרו בשנים האחרונות. במקביל, פותחת ארה"ב ביוזמה חדשה לחידוש התהליך בין ישראל לפלסטינים. אובמה שואף להוביל את הצדדים למו"מ על הסדר קבע. מה עושה נתניהו במצב כזה?
אם נתניהו מסרב, או נתפס כסרבן, הוא מסתכן לא רק בפגיעה אנושה ביחסיו עם וושינגטון, יחסים רעועים ממילא. הוא מסתכן בממשלתו ממש. מפלגות המרכז שהן חלק ממנה, עלולות לפרוש – קהל מצביעיהן לא רוצה לתמוך בסרבנות שלום. מאידך, אם יתקדם בזהירות במו"מ, סביר להניח שהשמאל והמרכז ייתנו לו רשת ביטחון בכנסת, ולא יאפשרו את נפילתו. הימין, מצדו, למד את הלקח מממשלת נתניהו הראשונה – הוא לא יפרוש לפני חתימה של ממש על הסכם. אידיאולוגיה בצד, המסקנה האפשרית: הצעד הזהיר והפרקטי מבחינת נתניהו הוא להתקדם בכל תהליך מדיני שתציג ארצות הברית. לעשות זאת אולי תוך גרירת רגליים. לעשות זאת אולי בחוסר רצון. אבל הוא חייב לנסות. אחרת הוא מסכן את שלטונו.
וכבר היו דברים מעולם. לישראל היו ארבעה ראשי ממשלה שהיוו בשר מבשרו של הימין הישראלי. מנחם בגין, יצחק שמיר, בנימין נתניהו ואריאל שרון (אהוד אולמרט אמנם היה בליכוד רוב שנותיו הפוליטיות, אך נבחר כמועמדה של קדימה לראשות הממשלה). מתוך הארבעה האלה, שניים צעדו לעבר פשרות טריטוריאליות יוצאות דופן. מנחם בגין, אדם שהקהילה הבינלאומית חששה ממנו ואולי גם תיעבה אותו, היה ראש הממשלה שהחזיר את סיני עד הס"מ האחרון - למען שלום עם מצרים. בניגוד לגולדה מאיר, והמנהיגים מהמערך (העבודה של היום), שסירבו ליוזמות השלום של סאדאת לפני מלחמת יום הכיפורים, מנחם בגין הרחיק ראות יותר.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
