בשנים האחרונות חווה תעשיית ההייטק הפלסטיני "בום" שקשה להתעלם ממנו. אם לפני שנתיים עמד מספר חברות ההייטק על 112, הרי שהיום מדובר כבר ב-146 חברות - והיד עוד נטויה. חלק קטן מן החברות הן סטרט אפים טכנולוגיים שמפתחים מוצר משלהן, רובן מפתחות שירותים שונים עבור חברות הייטק גדולות. (אאוטסורסינג).
הסיבה המרכזית לתאוצת התחום פשוטה: הדור הצעיר והמתוחכם כבר לא רוצה לעבוד בחקלאות, תיירות או בתעשיית האבן - גורמי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה הפלסטינית בעשורים האחרונים. הם רוצים לעבוד בתחום מודרני, נדרש ומכניס. כך קורה שבכל שנה מגיעים מהאוניברסיטאות הפלסטיניות ומהאזור לשוק העבודה לא פחות מ-2,000 בוגרים - מהנדסים, מפתחי חומרה ותוכנה, אנשי QA (בדיקות איכות), מומחי אינטרנט ואחרים. כולם רוצים לעבוד. יש מי שמשתלב בחברות הקיימות, ויש מי שמעיז ומקים חברה משלו. האם לכולם יש עבודה? לא תמיד.
היזם סאעד חסן, 38, הקים לפני 7 שנים את סאדה (SADA) , חברה לשירות ופיתוח אפליקציות, ומעסיק היום ברמאללה 12 עובדים. הוא עצמו מהנדס אלקטרוניקה שעשה את התואר באוניברסיטת ירדן ועבד בלא מעט חברות IT (טכנולוגיות מידע) מקומיות, עד שהחליט לצאת לעצמאות "כדי לעשות שינוי בתחום, וגם להרוויח".
לסאדה מספר לקוחות מרכזיים, כמו חברת אריקסון שפועלת בירדן וכן חברות סלולר פלסטיניות, "אבל" מודה היזם בזהירות, "אנחנו יכולים לעשות יותר". חלומו של חסן הוא להתפתח דווקא בכיוון הישראלי. "אנחנו שכנים, קרובים אחד לשני, אתם זקוקים לשירותים שלנו, ואנחנו יכולים לתת אותם" הוא אומר. חסן יודע על מה הוא מדבר. חברות ההייטק הישראליות משוועות לכח אדם איכותי וזול, ופונות לא מעט פעמים למזרח אירופה או הודו כדי לקבל את השירותים האלה. בשנים האחרונות פועלת סיסקו –ישראל נמרצות כדי לחבר בין חברות פלסטיניות לישראליות. לעיתים זה מצליח (חברת מלנוקס הישראלית, למשל, מעסיקה לא מעט פלסטינים) וכמובן סיסקו עצמה, אבל הקשר המסחרי אינו חזק דיו. הפוליטיקה מנצחת גם את העסקים, וכשקיים קיפאון פוליטי, לא פשוט לייצר תהליכי שיתוף פעולה חזקים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
