קשה למצוא פוליטיקה הפכפכה, תזזיתית ובלתי צפויה יותר מהפוליטיקה הישראלית. אבל גם ביחס לעצמה, הפוליטיקה הישראלית שוברת בפרשת אביגדור ליברמן שיאים חדשים של ביזאר, שלא היו מביישים טלנובלה דרום אמריקאית זולה במיוחד. העניין הוא, שמול הסיפור עצמו, מגוחך ככל שיהיה, ניצבות השלכותיה של הפרשה הזו, שיכולות להקרין על המפה הפוליטית בישראל בפרט, ועל המתרחש במזרח התיכון בכלל. כאן, אגב, זה מפסיק להצחיק.
שר החוץ לשעבר, ואולי גם בעתיד, אביגדור ליברמן, התייצב ביום רביעי האחרון, לפני כיומיים (29 במאי), בפני שלושה שופטים בבית משפט השלום בירושלים, ועלה אל דוכן העדים. שבע שעות הוא שהה שם, לא איבד את שלוות רוחו, פיזר הלצות ומצב רוח טוב, עשה כל מה שהוא יודע כל כך טוב לעשות. העדות הזו תימשך בישיבה הבאה, אחריה תסתיים "פרשת ההגנה", אחר-כך יפרשו השופטים ללשכותיהם, ולאחר כמה שבועות, כנראה עוד בקיץ הזה, יכריעו את גורלו של ליברמן, אולי גם את גורלה של מפלגתו "ישראל ביתנו", ואולי גם את גורל קרב הירושה המסתמן בליכוד שאחרי נתניהו, ואולי גם את גורל התהליך המדיני וסיכויי ההתלקחות הגבוהים-תמיד במזרח התיכון. כזה הוא ליברמן. ידו בכל, יד כל בו.
נתחיל בהתחלה: שני עשורים מנסות רשויות התביעה והאכיפה בישראל לצוד את ליברמן. העולה החדש עם המבטא הבולט, הזקן המטופח והחזות מעוררת האימה, לא בא למשטרה ולפרקליטות טוב בעיניים. חקירות נפתחו ונסגרו, תיקים צצו ונעלמו, בסוף התמקדה המשטרה, ואחריה הפרקליטות, בפרשת שוחד בינלאומית במיליונים רבים שהלכה והסתעפה, עד שהוטלה, כתפוח אדמה ענקי ומבעבע, על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. כאן בא המפנה הדרמטי הביזארי ביותר של סיפורנו. וינשטיין, שהתחבט והתלבט והתייעץ והתחרט והתעשת וחזר בו והתעכב עד בלי די, החליט לסגור את התיק הזה, ודי.
במקומו, הוא הגיש כתב אישום נגד ליברמן בפרשה קטנה, אולי אפילו קטנטנה, ביזארית לגמרי, שמהווה סוג של קומדיה טרגית של טעויות, מעורבבת (או שלא) בניחוח פלילי של נוכלים סוג ז'. מעשה בשגריר ישראל בבלארוס, זאב בן-אריה, גם הוא עולה מחבר המדינות ומקורב לליברמן, שפוגש את ליברמן בבירה מינסק. ליברמן הוא לא שר החוץ, אלא רק ראש המפלגה, ובן-אריה מגיש לו מעטפה ובתוכה פרטי בקשה לחיקור דין שהעבירה הפרקליטות לגורמי האכיפה בבלארוס, בעניין החקירה נגד ליברמן. מכאן והלאה, הגרסאות נחלקות. ליברמן מספר שהציץ בפתק, הבין את העניין, קרע אותו לחתיכות קטנות, זרק אותו לאסלה, והוריד את המים. הוא התעלם לגמרי מהאירוע, וכעבור כמה שנים, בשבתו כשר חוץ, סייע לקדם את בן-אריה לתפקיד נוסף של שגריר במשרד החוץ. בפרקליטות חושבים שזה הרבה יותר מכפי שזה נראה. שמדובר בשגריר שמעביר לליברמן חומרי חקירה חסויים, בתקווה לקבל תמורה, שהוא אכן מקבל כעבור כמה שנים, בדמות המינוי הנוסף.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
