מעמד הביניים נשאר בבית. רחובות ישראל לא הוצפו במוצאי השבת האחרונה (מאי 11) בזעם אותנטי על הגזירות הקשות שהנחית על ראשם שר האוצר יאיר לפיד; אנשים לא הפגינו בהמוניהם נגד הבטחות הבחירות שהופרו ברגע אחד - בידי אותו אחד שרק לפני כארבעה חודשים הם תלו בו את תקוותיהם, ועכשיו מסביר להם בכשרון רב מדוע "לא הייתה לו ברירה".
להפגנות, שאמורות היו להתניע את גלגלי המחאה, אין בינתיים הנהגה, וגם לא בטוח שתצמח. איציק שמולי וסתיו שפיר, הצעירים הבועטים של מחאת קיץ 2011 שנכנסו ללבבות, הם עכשיו חברי כנסת במפלגת אופוזיציה מסוכסכת ולא ממש משפיעה.
יאיר לפיד ונפתלי בנט הפכו, בדיעבד, למנהיגיה הפוליטיים של המחאה הזאת; הם נישאו על גבה כמו "כוכבי רוק" לכנסת ואל שולחן הממשלה. עכשיו, לאחר שהפכו, בהתאמה, לשר האוצר ולשר הכלכלה, הם נושאים באחריות ישירה לכך שמעמד הביניים הולך לחטוף בכל דרך אפשרית.
מבין השניים, הציפיות מלפיד היו גבוהות יותר, כך גם מידת האכזבה. כאילו מדובר במשיח בן זמנו, שהולך ומתגלה כנביא שקר. אבל עדיין הוא מצליח, מתברר, לדבר אל לב הציבור, שרוצה בכל כוחו להאמין לדבריו ש"זה עוד לא הסוף", ש"תיכף יהיה כאן טוב יותר". וכאשר ענן העמימות והשכנוע העצמי עדיין מרחף מעלינו, קשה להוציא את האנשים לרחובות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.