בעזה יחזיקו אצבעות למפגיני "מהפכת ה-30 ביוני" נגד מורסי

שוב אין דלק בעזה. תחנות הדלק התרוקנו, המכוניות מושבתות, אבל הפעם הזעם אינו מופנה כלפי ישראל, אלא לעבר "אחינו", מוחמד מורסי.

אספקת הדלק לעזה עוברת דרך המנהרות ברפיח, בדרך כלל במחירים זולים בהרבה מהמחירים שנהגה ישראל לגבות עבור אספקה זו לרצועה. מאז שהוטל הסגר ובשל השימוש שנקטה ישראל באספקת דלק וסולר לרצועה כאמצעי ענישה, החליטו בחמאס "להתנתק חד צדדית" מאספקת הדלק שהגיע מישראל, ולהעדיף את הדלק הזול ממצרים, שעבר בצינורות מאולתרים דרך המנהרות. החלטה זו, כפי שיובהר בהמשך, התבררה כטעות.

בהתחלה הכל נראה טוב. במקום דולר וחצי לליטר דלק, נהנו תושבי עזה מדלק במחיר מבצע - בקושי חצי דולר לליטר, והשמחה הייתה רבה. הדלק ממצרים אינו באיכות טובה במיוחד - הזיקוק לא מדויק, אבל תושבי עזה לא מדקדקים בקטנות. בל נשכח שבזמן הסגר ההדוק על עזה (2008-2007) חלק מהם מילאו את מיכלי מכוניותיהם בשמן בישול שייצר עשן לבן מחניק, אבל אפשר להם להניע ולנסוע.

ואז החל המשבר. הממשלה בקהיר החליטה שהעדיפות באספקת הדלק היא לתושבי מצרים ורק אחר כך לעזה.