משל "הרסיס בישבן" של השר בנט: זה לא הסגנון, זו המהות
סגנונו של שר הכלכלה נפתלי בנט מטריד פחות מתפיסתו המדינית אותה חשף, וניתן לתמצתה בשלוש מילים: ''לבנות, לבנות, לבנות (בגדה)''.
כמו בפתיחת ה"גלגול" של קפקא, התעוררו יום אחד באמצע חודש יוני הפלסטינים וגילו שעברו מטמורפוזה. לא, הם לא הפכו לחרק, כמו גיבור הסיפור של הסופר היהודי-צ'כי, אלא לרסיס בישבנו של השר נפתלי בנט, מנהיג הבית היהודי. האמת, הם לא הופתעו מאוד. התחושה שהם מפריעים לבית הלאומי להגשים את החלום של ארץ ישראל הגדולה אינו זר להם, ובכלל "ישבן" בעברית נגזר מהשורש י.ש.ב. והם, הפלסטינים, בלי ספק מפריעים לחזון ההתיישבות היהודית, שמובילה תנועתו של בנט בלב הגדה המערבית.
שר הכלכלה בנט הציג את "משל הרסיס בישבן" בנאום שנשא בכנס של מועצת יש"ע, ולא חזר בו גם לאחר שהדברים פורסמו ועוררו סערה.
כה אמר בנט:
"אספר לכם סיפור קצר. יש לי חבר שקוראים לו יואב. הוא שירת בגולני והיה בהיתקלות וחטף רסיס ליד הישבן. ובאתי לבקר אותו בבית חולים והוא אמר לי ת'שמע , יש לי את הרסיס הזה... הרופאים אמרו לי, יש לך שתי אפשרויות - להוציא את הרסיס בניתוח ואז אתה מסתכן בלהיות נכה, משותק לכל חייך. או תשאיר אותו שם ומעת לעת, בחילופי עונות, קצת יכאב לך...אז הוא החליט לחיות עם זה...לפעמים הרצון הכוזב להגיע לשלמות מוביל לאסון...."
