אתמול [ 12באוגוסט] הגיע הרמטכ"ל האמריקאי, הגנרל מרטין דמפסי, לביקור נוסף בישראל. בשבוע שעבר [9 באוגוסט] היה כאן מפקד חיל האוויר האמריקאי, הגנרל מארק א' וולש, בביקור עבודה בן ארבעה ימים. זהו ביקורו השלישי של דמפסי בישראל מאז נכנס לתפקידו. הוא היה כאן באוקטובר שעבר וגם בינואר 2012, לביקור שהוגדר אז כמאמץ אמריקאי להניא את ישראל מכוונותיה לתקוף באופן עצמאי את תשתית מתקני הגרעין באיראן.

מישהו צריך לבדוק מתישהו כמה פעמים ביקרו כאן רמטכ"לים וגנרלים אמריקאים מאז נבחר בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה ונכנס לתפקידו באפריל 2009. בחירתו של נתניהו בישרה את צחצוחי החרבות של ישראל בכל הקשור לאיראן והפכה, במבט לאחור, את בכירי מערכת הביטחון האמריקאים לדיירי משנה בקריה בתל אביב, במטה צה"ל ובמערכת הביטחון הישראלית, ומתפקדים כמו בייביסיטרים בפעוטון של ילדים עצבניים ומסוכנים במיוחד.

הביקור הנוכחי של דמפסי מוגדר כביקור עבודה, במהלכו ידון עם מארחיו (שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל הישראלי בני גנץ) בסוגיות הרגילות: סוריה, מצרים, אל-קאעידה בסיני וכו'.

מאחורי הקלעים התמונה אחרת לגמרי. לבכירי מערכת הביטחון הישראלית ברור לגמרי מדוע דמפסי מגיע שוב: "לא סוריה", אמר לי בשבוע שעבר גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "וגם לא מצרים. דמפסי בא לוודא שישראל לא מתכוונת להפתיע בעניין האיראני."