"האם לדעתך בנימין נתניהו חצה את הרוביקון?" אני שואלת את חבר הכנסת צחי הנגבי את השאלה שפרשנים מדיניים ופוליטיים מנסים לפצח מאז ההכרזה על חידוש המו"מ עם הפלסטינים. "אם הוא יאמין שהפלסטינים הלכו את כברת הדרך הנדרשת בנושאים הביטחוניים, בסוגיית ירושלים, גושי ההתיישבות והפליטים, ויגיעו לקווים האדומים שלהם - נתניהו יהיה מוכן ללכת לכיוונם מרחק עצום", עונה הנגבי.

דבריו אמנם אינם נותנים פתרון לחידה, אבל הם מספקים אבחנה מקורית לעומת הדעה הרווחת במערכת הפוליטית, ובייחוד בימין, שלפיה נתניהו אינו מעוניין בהסכם, ורק מנסה להרוויח זמן מול האמריקאים. הנגבי חושב שראש הממשלה מוכן לעשות ויתורים שיביאו להסכם על קץ הסכסוך. הוא גם מאמין שאם נתניהו יהיה נחוש, הקיצוניים בליכוד לא יצליחו לטרפד את ההסכם.

הנגבי הוא מהאנשים הקרובים ביותר לנתניהו במערכת הפוליטית. הוא היה שר בממשלתו הראשונה, וגם אחרי שעזב את הליכוד לקדימה, היה נוהג לבקר בלשכתו של ראש הממשלה. נתניהו מצדו הפציר ללא הפסקה בהנגבי לחזור למפלגה, ודאג שהוא יכהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון - תפקיד שאותו מילא חמש שנים. יש אומרים שאחת הסיבות לקרבה בין השניים היא העובדה שהם רואים עין בעין את הסוגיה האיראנית (הנגבי הביע תמיכה בפעולה עצמאית של ישראל, במידה שהאמריקאים לא יפעלו).

לפני הבחירות האחרונות הנגבי שב לליכוד. נתניהו רצה למנות אותו לשר בממשלתו, אולם הליכוד כשל וקיבל פחות קולות מהצפוי. הנגבי נאלץ להסתפק בתפקיד יו"ר ועדת הכנסת. בעוד שנתיים יחליף תפקידים עם סגן השר אופיר אקוניס, אבל למי שכיהן כשר בממשלות נתניהו, שרון ואולמרט, ונחשב למומחה בסוגיות ביטחוניות ופוליטיות, מדובר עדיין בתפקיד זוטר.