"כול עאם ואנתום בח'יר", "שנה טובה", מברכים האנשים זה את זה בפרוס עיד אל פיטר. החג, שצוין השבוע בכל רחבי העולם המוסלמי [7/8באוגוסט], מסיים את חודש צום הרמדאן. במועד זה הסתיימה כתיבת הקוראן, על-פי אחת המסורות, אבל משמעות היום, עבור רוב האנשים החוגגים אותו, היא מחילה, אחווה ושלום; חג שבו מיישבים סכסוכים ומחלוקות ומתחילים דף חדש ונקי.
השנה, יותר מבכל שנה אחרת, נאמרת הברכה המסורתית בתחינה רבה. כל-כך הרבה משמעויות חיוביות מקפלת בתוכה המילה הערבית "ח'יר" - אושר, שמחה, פרנסה, עתיד בטוח ומבטיח, אך אחרי שנה מדממת במזרח התיכון, על ההבטחות האלה מוטל צל כבד. לנוכח הקורבנות הרבים שגבה וגובה "האביב הערבי", המטפורה האופטימית הזו, שביטאה את השחרור מעול העריצות והדיקטטורה, אינה מדויקת יותר. האביב הפך לחורף קשה, ועבים קודרים עודם מכסים את פני השמיים.
ולכן, דווקא עכשיו, עם פרוס החג המתחיל את חודש שוואל, החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי, ראוי לברך את המאמינים המוסלמים במדינות השונות באיחולי "כול עאם ואנתום בח'יר", בתקווה לשנה טובה יותר.
"כול עאם ואנתום בח'יר" לתושבי סוריה ופליטיה שנותרו בחיים, בתום שנתיים וחצי כמעט לפרוץ ההתקוממות והמרידה המזוינת נגד הנשיא הלא-נבחר, בשאר אל-אסד. למעלה ממאה אלף אנשים, כמעט חצי אחוז מאוכלוסיית סוריה, קיפחו את חייהם מאז החלה מלחמת האזרחים, וכמעט ודאי הוא שגם בשנה הבאה, האריה (אסד, בעברית) יישב על כיסאו, יצפה בבני עמו הקוברים את מתיהם ומלקקים את פצעיהם ויחוש סיפוק, שגם בשנה זו הוא שרד. זהו ניצחון פירוס, כמובן, אבל אסד חגג את עיד אל פיטר, כמו בכל שנה, בתפילה במסגד האומיי בדמשק. ולא נותר אלא לתמוה: על מה חשב במהלך בחודש הרמדאן? האם הוא מצפה למחילה על מעשיו?
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
