יהודי ערב: מוותרים על זכות השיבה, אבל דורשים פיצוי

באולם הישיבות של האו"ם בניו יורק התקיים ביום חמישי [21 בנובמבר] הכינוס השנתי השני של הפליטים היהודים ממדינות ערב. את האירוע ארגנו המשלחת הישראלית לאו"ם בראשות השגריר רון פרושאור, הקונגרס היהודי העולמי והארגון העולמי של יהודים יוצאי ארצות ערב הנקרא ווז'ק (WOJAC). הארגון נוסד בפריס ב-1975 ביוזמת חבר הכנסת והשר לשעבר מרדכי בן פורת והמיליונר ליאון תמן ז"ל, שכיהן כיו"ר הפדרציה הספרדית בבריטניה והיה מראשי יהדות מדינות ערב. משימתו של ווז'ק הייתה ועודנה "להביא לתודעת העולם את סיפורם של כמיליון יהודים מארצות ערב ומהמדינות המוסלמיות, אשר נאלצו לברוח כתוצאה ממדיניות של רדיפות, מאסרים ופוגרומים". הארגון, שסיסמתו היא "המיליון שנשכח" (The Forgotten Million), פועל להכיר בקיומם של פליטים יהודים ממדינות ערב ולפצותם על הרכוש שהותירו מאחור.

יש להניח שלכל המדינות החברות באו"ם, צמד המילים "ישראל" ו"פליטים" מתקשר מיד לסוגיית הפליטים הפלסטינים, אחת מאבני הנגף הגדולות בכל הדיונים והמגעים לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אבל הפעם, לשם שינוי, הם הוזמנו לשמוע "מנגינה אחרת".

טל דרור, חבר המשלחת הישראלית באו"ם, אומר לאל-מוניטור כי בשנה שעברה, כשעמלו על ארגון הכינוס הראשון של הפליטים בראשותו של סגן שר החוץ לשעבר דני איילון, נציגי המדינות הערביות התנגדו לו בתוקף. הם חיפשו סעיפים בפרוטוקול כדי למנוע את קיומו, אבל לא הצליחו לסכלו. הפעם, להפתעת כולם, לצד כשלושים שגרירים ודיפלומטים שנכחו באירוע הופיעו גם שני נציגים מהמשלחת המצרית באו"ם. המארגנים ונציגי ישראל לאומות המאוחדות היו יכולים להיות מרוצים, כי הדברים שביקשו להעלות למודעות נועדו בדיוק לאוזניהם.

הקהילה היהודית במצרים הייתה מהקהילות המשגשגות במדינות ערב במאה העשרים. על פי אומדנים שונים, אוכלוסייתה מנתה בשיאה כמעט שמונים אלף נפש, אך רובם עזבו או נמלטו לאחר עלייתו של גמאל עבד אל-נאצר לשלטון ומלחמת סיני ב-1956. הנציגים המצרים באו"ם נכחו בכינוס לכל אורכו, ונותרו בכיסאותיהם גם אחרי נאום הפתיחה של השגריר פרושאור, שלא חסך את שבטו משכנותיה של ישראל: