אך סמלי הוא שטקס הגשת כתב האמנה של שגריר האיחוד האירופי לארס פאבורג-אנדרסן לנשיא שמעון פרס, שהיה אמור להיערך ביום שני ה-16 בדצמבר, נדחה מפאת סופת השלגים. ראש המשלחת של האיחוד נחת בישראל בחודשי הסתיו, כשהיחסים בין בריסל לירושלים היו שרויים בעיצומה של סערה דיפלומטית. הקרע בין האיחוד לבין ישראל נפער בנושא מדיניות ההתנחלויות, והעמיק על רקע הביקורת הנוקבת שהשמיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על התפקיד שמילאו משלחת של האיחוד ושלוש מדינות אירופיות במשא ומתן עם איראן בז'נבה.
הפקיד הדני הוותיק לא היה זקוק למדריך מיוחד על מנת לנווט את דרכו במסלול המכשולים המכונה "תהליך השלום". בשנים הראשונות של המאה ה-21, עת דנמרק שימשה כנשיאת האיחוד האירופי, כיהן פאבורג-אנדרסן כמנהל מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה במשרד החוץ בקופנהגן והיה אחד ממחברי "מפת הדרכים" של הקוורטט (ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי, האו"ם). יותר מעשר שנים אחרי שמועצת הביטחון של האו"ם אימצה את המסמך (ואף עיגנה אותו בהחלטה 1515), הוא מוצא את עצמו כמעט באותה נקודה.
ביום שלישי שעבר (17 בדצמבר), כאשר הכותרות התמקדו במשבר סביב הנוכחות הצבאית הישראלית בבקעת הירדן, הפגין פאבורג-אנדרסן אופטימיות זהירה. "כן", הוא מאשר, "ארצות-הברית הניחה על השולחן הצעה בנושאי ביטחון, שהיא חיובית למדי מבחינת ממשלת ישראל. למשל, היא מחייבת נוכחות צבאית ישראלית לאורך גבול ירדן למשך תקופת זמן מסוימת". מצד שני, הוא מפגין אפס סובלנות כלפי פעילות ההתנחלות. "אנחנו נגביר את הלחץ הפוליטי שלנו כדי לקדם את הסימון (של מוצרים המיוצרים בהתנחלויות – ע.א.)", אומר השגריר.
האם היענות לתביעה של ראש הממשלה להציב חיילים ישראלים לאורך הירדן אינה מנוגדת להצעה שהעלה הגנרל ג'יימס ל. ג'ונס במשא ומתן לאחר ועידת אנאפוליס ב-2007, שהתבססה על נוכחות של גורם שלישי בבקעה?
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
