בסוף השבוע התפרשו על גבול ישראל עזה מאות מאנשי עז א-דין אל-קסאם, הנחשבת לכוח העילית של חמאס, למשימה מאוד בלתי שגרתית. ספק אם מישהו מאנשי התנועה לדורותיה האמין פעם, שיבוא יום ותפקידה של הזרוע הצבאית של חמאס יהיה למנוע ירי רקטות לעבר ישראל.

מניעת ירי קסאם או מרגמות לעבר ישראל היא אמנם אינטרס מובהק של חמאס, המבקש לשמור על סטטוס קוו עם ישראל ולהימנע מעימות צבאי נוסף, אך מצד שני תדמיתה של עז א-דין אל-קסאם כמובילת ג'יהאד לא אפשרה לה תחילה לבצע עבודה "בזויה" מעין זו. היא לא רצתה להיחשב בעיני הארגונים האחרים בעזה כמשתפת פעולה עם ישראל. לצורך זה הוקם לאחרונה "כוח הריסון". המדובר בכוח משטרתי, סוג של משמר הגבול גרסת עזה. הזרוע הצבאית שמרה ממנו מרחק, אך העניקה גיבוי והכוונה מלמעלה.

אבל בשבוע שעבר [4 בפברואר], בצעד חסר תקדים, נאלצו בחמאס להחליף את 900 אנשי כוח הריסון לאחר שאלה נטשו את עמדות השמירה והסיור שלהם במחאה על תקיפת חיל האוויר הישראלי את עמדותיו.

לאחרונה נורו רקטות לעבר נתיבות, אשקלון, המועצה האזורית אשכול ושער הנגב, כנראה על ידי הג'יהאד האסלאמי וועדות ההתנגדות, המתחרים ביניהם על הובלת הג'יהאד נגד ישראל בעת הזאת. כל הרקטות התפוצצו בשטח פתוח, אבל בישראל התקבלה החלטה בדרג המדיני והצבאי להטיל את מלוא האחריות על הנהגת חמאס, גם אם ידוע מעל לכל ספק שיד פעיליו אינה במעש, ואפילו אם מנסים הם למנוע את הירי.