לקראת סופו של הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת [25 בפברואר] במשמעות מכירת חברת תנובה לסינים, סיפר רחמים אליהו לנוכחים, חבר הנהלת התאחדות מגדלי הבקר לחלב, על פגישתו עם זהבית כהן, מנכ"ל אייפקס ישראל, בתקופה שקדמה למכירת החברה לאייפקס הבריטית. כהן ביקשה לרכך אז את התנגדותו לעסקה, הבטיחה לו שמדובר בקנייה אסטרטגית לשלושים שנה לפחות, והוא האמין לה. פחות משש שנים חלפו, וכעת היא עומדת מאחורי המגעים לעסקת מכירת החברה לברייטפוד הסינית. גם הפעם כהן פועלת בשיטה דומה: פגישות אישיות לריכוך התנגדויות, והבטחה שלסינים אין כוונה לייבא גבינות לישראל ולפגוע בתוצר המקומי. אי אפשר להאשים את אליהו בכך שהוא כבר לא קונה את הבטחותיה.

כהן כבר הוכיחה אטימות אל מול האינטרס הציבורי הישראלי בימים שקדמו למחאה החברתית. היא העדיפה להגדיל את רווחי קרן אייפקס מחברת המזון הגדולה בישראל, ונתנה יד לעלייה של עשרות אחוזים במחירי הקוטג'. ההחלטה הזאת הובילה לחרם צרכנים מוצלח נגד תנובה, והייתה בין הגורמים לפרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011. כהן נאלצה אז להתפטר מתפקידה כיו"ר דירקטוריון תנובה, כשברקע הטענה שהשתוללות מחירי הגבינה הלאומית היא תוצאה של מכירת תנובה לידיים זרות.

גם הפעם כהן מוכיחה שלפני הכל היא שליחה נאמנה של אייפקס: היא עובדת קשה על קידום העסקה עם הסינים, שאם תגיע למימוש תעשיר את אייפקס בלמעלה משישה מיליארד דולר - כמעט פי שישה מהמחיר שבו רכשה 56 אחוז ממניות החברה ב-2008. מסתבר שאין לצפות ממנה, כאשת עסקים ישראלית, לראות לנגד עיניה את האינטרס הלאומי. כאן בדיוק צריכה המדינה למלא את תפקידה ולדאוג לאזרחיה.

נראה שהפעם כהן תתקשה לספק את הסחורה לאייפקס. לאחר המחאה החברתית, הציבור הישראלי מעורב הרבה יותר במהלכים מהסוג הזה. המאבק הציבורי על עתודות הגז לייצוא נשא פרי והוגבל ל-40 אחוז בניגוד לכוונת האוצר. באפריל 2013 התנגד שר האוצר יאיר לפיד למכירת חברת כי"ל לחברה קנדית בשם האינטרס הציבורי.