במשרד החוץ בירושלים קראו בשבע עיניים את הודעת התנחומים לעם הארמני שפרסם (23 באפריל) ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארודאן, ערב יום השנה לרצח העם שהתרחש לפני 99 שנה. מה יעשו עכשיו הגורמים הרשמיים בישראל? האם ימשיכו לשבת על הגדר בסוגיית ההכרה באסונו של העם הארמני, בין הנימוק המוסרי לבין האינטרס הפוליטי להימנע מלהרגיז את הטורקים? אם ארדואן מרשה לעצמו לשנות את היחס המתנכר לנושא הרגיש הזה, אולי הגיעה השעה שישראל תנקוט עמדה ברורה ונחרצת יותר? מצד שני, כיצד תיראה ממשלת ישראל אם היא תיגרר בעקבותיו של המנהיג הטורקי שאינו מחמיץ הזדמנות להלום בה? איך יסביר משרד החוץ החלטה להכיר בג'נוסייד הארמני, לאחר שבמשך שנים הוא גרס כי "לחקר האירועים בסוגיה רגישה זו יש להגיע תוך דיון פתוח המבוסס על נתונים ועובדות ולא על החלטות או הצהרות פוליטיות". כך אמר השר גלעד ארדן (הליכוד) בנאום שנשא בכנסת ב-2009, שבו ביקש בשם הממשלה להסיר מסדר היום את נושא ההכרה ברצח העם הארמני.
באותו דיון הדגיש ארדן כי "מדינת ישראל מבקשת לא לקבוע מוסכמות לאשר אירע, שכן אלו הנן בחזקת צידוד בעמדה פוליטית של אחד הצדדים". האמנם הטבח בארמנים הוא עניין פוליטי? הנה דברים שאמר 22 שנה לפני כן סגן שר החוץ בממשלת האחדות, בראשותם של יצחק שמיר ושמעון פרס. "יש דברים שהם מעבר לפוליטיקה ויש דברים שהם מעבר לדיפלומטיה", אמר סגן השר מעל דוכן הכנסת, "שואות של עמים הם מקרה מובהק של קטגוריה כזאת". הדברים נאמרו במענה לשאילתה של חבר הכנסת אז יאיר צבן (רצ). צבן ביקש את תגובת הממשלה לידיעות שלפיהן גורמים ישראלים רשמיים משתפים פעולה עם ארגונים יהודים-אמריקאים להכשלתה של יוזמה בקונגרס לציון יום הזיכרון לרצח העם הארמני בלוח השנה האמריקאי. שמו של סגן שר החוץ שהשיב לשאילתה בשם הממשלה: בנימין נתניהו.
כמה חודשים אחר כך, באפריל 1990, התברר שבמשרד החוץ, הג'נוסייד שהטורקים ביצעו בעם הארמני הוא בהחלט סוגיה דיפלומטית; בלחץ המשרד חזרה בה הטלוויזיה הישראלית הממלכתית מכוונתה לשדר את סרטו התיעודי של תיאודור באגושיאן "מסע לארמניה". בעקבות סערה ציבורית שחוללה ההחלטה, הורתה מועצת רשות השידור להקרין בכל זאת את הסרט. נציגי הממסד ערערו על ההחלטה - והסרט נגנז.
חרף לחציהן של ממשלות ישראל לדורותיהן, סירבו אנשי שמאל, ובראשם צבן ויוסי שריד, ועמם קומץ אנשי ימין, בהם חברי הכנסת בני בגין וראובן ריבלין, להרפות מהעניין. ב-2011 הוזמן צבן לכנסת, הפעם כאזרח פרטי, כדי להשתתף בדיון שקיימה ועדת החינוך בנושא רצח העם הארמני. "אנחנו נאבקים בכל הכוח, בצדק, נגד הכחשת השואה, אבל אנחנו לא נאבקים כראוי ולא עושים מה שצריך בנושא הכחשת רצח העם הארמני", אמר מי שהיה שר הקליטה. "יש לנו אינטרסים, אנחנו לא מתעלמים מהם, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את ההפך ממה שאנחנו תבענו מאחרים שיעשו כלפינו". בשנות ה-40, כשאנחנו שיווענו לעזרה ולא קיבלנו, אמר צבן, אנשים טובים כביכול אמרו – אתם צודקים, אבל יש לנו אינטרסים, יש לנו אינטרסים קיומיים שמונעים מאתנו להושיט לכם יד.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
