מלכוד האסירים

104 האסירים הפלסטינים שישראל התחייבה לשחרר במהלך המשא ומתן המדיני, הם עשרה אחוזים בלבד ממספר האסירים ששחררה ישראל לידי חמאס בעסקת גלעד שליט. יותר מאלף אסירים ביטחוניים שבנימין נתניהו הסכים לשחרר לפני כשנתיים וחצי [2011], בתמורה להשבת החייל החטוף לביתו, לא עוררו ביקורת ציבורית קשה כל כך, כפי שמעורר המעשר שנועד להשיב לאבו מאזן את כוחו ואת כבודו בדעת הקהל הפלסטינית.

הסיבה לביקורת ברורה. שחרור אלף אסירים לידי חמאס נתפס בישראל כמהלך אין ברירה להשבת שליט, ואילו שחרור 104 אסירים, כתמורה להסכמת הפלסטינים לנהל עמנו שיחות, לא נתפס אפילו כברירת מחדל. למעשה, ההחלטה לשחרר אסירים כבדים, ביניהם כאלו שנשפטו למאסרי עולם - משקל נגד לאסירי חמאס הכבדים ששוחררו בעסקת שליט, לא רק שהפך לסוגיה המרכזית בשיחות, אלא גם לסלע המחלוקת העיקרי המאיים להכשילן.

פלסטינים שעימם שוחחתי השבוע על אופן התגלגלותה של המחלוקת, שהביאה את הצדדים למשבר עמוק, נשבעו באוזניי שלמרות שנושא שחרור האסירים מבתי הכלא בישראל הוא רגיש וטעון מאוד, הם מעולם לא שיערו שסוגיה זו תאפיל על כל נושאי הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במילים אחרות, מה שנועד להיות אבן שואבת כדי ליצור אווירה חיובית ופרודוקטיבית בניהול המשא ומתן עם הישראלים, הפך לאבן נגף.