זה היה לפני 20 שנה בקירוב, כשפרופסור מוריס פולארד, אביו של ג'ונתן, התקשר לביתי בוושינגטון. שלא כקרובי משפחה אחרים ואנשי ציבור שנאבקו למען שחרורו של בנו, פרופ' פולארד לא התלונן נגד איש. הוא לא מחה על כך שממשלת ישראל אינה עושה די למען שחרורו של ג'ונתן ואף לא טען שבנו שם את נפשו בכפו למען ביטחון ישראל. בקול עצוב ובנימה מאופקת חלק עמי אביו של האסיר את כאבו העמוק ושאל אם יש בפי עצה טובה. נזכרתי בצער בשיחה הזאת כששמעתי לפני שלוש שנים שפרופ' פולארד הלך לעולמו בגיל 95, מבלי שזכה לראות את בנו מחוץ לכותלי הכלא.
פולארד בגד בעמו, אך כפי שאמר שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, סמואל לואיס, לאמיר תיבון מאתר וואלה! בינואר השנה, 28 שנים במאסר הן די והותר. גם לנקמנות צריך להיות גבול. עוד שנה-שנתיים בכלא לא יעלו ולא יורידו את אפקט ההרתעה כלפי בוגדים ומרגלים פונטציאליים. זאת אף זאת, הסרתו של השם פולארד מסדר היום תשחרר את הקהילה היהודית בארצות הברית מפרשה שהטילה צל כבד על נאמנותה לארצה. אדם אומלל כפולארד, שמצבו הפיזי והנפשי מידרדר מיום ליום, צריך היה להישלח זה כבר לביתו, בלי קשר למצבו הקשה של המו"מ בין ישראל לפלסטינים.
באותה כתבה הביע גם הדיפלומט הבכיר בדימוס תומס פיקרינג את דעתו בנוגע לשחרורו של פולארד. מי שהיה תת מזכיר המדינה האמריקאי ושגריר בישראל ובאו"ם אמר כי "דיפלומטים צריכים לקחת אתגרים ולהפוך אותם להזדמנויות", וקבע כי "השגת הסכם מסגרת חשובה יותר מהמשך מאסרו של פולארד". פיקרינג צודק לחלוטין. אך נראה שההנחה ששחרורו של פולארד יסלול את הדרך להסכם המסגרת המיוחל, אינה אלא משאלת לב. שחרורו של פולארד, שנועד לשנות את כללי המשחק בתהליך המדיני, הוא בבחינת כוסות רוח למת. מה שהצטייר כ"נשק יום הדין" שהאמריקאים מחזיקים בידם לעת חירום, יכול, במקרה הטוב, להאריך את יסורי המשא ומתן בעוד כמה חדשים.
מאסרו של פולארד אינו קשור במישרין לסכסוך ושחרורו לא יסייע למאמצים להביא לסיומו של אותו סכסוך ולקדם פיוס בין הצדדים הנצים. להפך. המקרה של האסיר פולארד שונה לחלוטין מהמקרה של לוחמי חופש דוגמת המנהיג הדרום אפריקאי נלסון מנדלה, ששחרורם היה אירוע מכונן בתהליך של פיוס. למחרת שחרורו צפוי פולארד להפוך לדמות מפתח במאבקו של הימין נגד פתרון שתי המדינות ובמסע ההסתה נגד ממשל אובמה-קרי. המרגל היהודי-האמריקאי נהפך לגיבורם של המתנחלים ואף התכבד בקריאתו של בית מידות לא חוקי בלב שכונה פלסטינית בירושלים על שמו: "בית יהונתן". אין זה מקרה שפולארד מיהר להודיע שאם שחרורו הינו חלק מעסקה שתביא לשחרורם של אסירים פלסטינים שהורשעו ברצח ישראלים, הוא מוותר על זכותו לפנות לוועדת השחרורים של שרות בתי הסוהר האמריקאי.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
