"אין שום סיבה לשהייה שלו בממשלה, למעט רצונו האישי להיות שר הביטחון. הוא נותן הכשר לדברים לא נכונים ושלא היו קשורים אף פעם לעבודה" (יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, על אהוד ברק, בראיון ליאיר לפיד בערוץ 2 אחרי הקמת ממשלת נתניהו, 22 במאי 2009).
"כל עוד אני בממשלה, הרעיונות המסוכנים לא ייצאו אל הפועל" (שרת המשפטים ציפי לבני, על נפתלי בנט, בראיון לערוץ 2 בעיצומו של המשבר במשא ומתן המדיני עם הפלסטינים, 23 במאי 2014).
חמש שנים, כמעט בדיוק של יום, עברו בין שני הראיונות. אבל ב-2009 היה זה ברק שתירץ את הצטרפותה של מפלגתו לממשלה, ממש כמו לבני כיום, בנימוק שכל עוד הם שם, הימין לא שם. ואילו כעת, מאי 2014, מבקריה של לבני הם שיכולים לומר, באותה לשון בוטה שבה השתלחה בברק, כי אין שום סיבה לשהייה שלה בממשלה, למעט רצונה האישי להיות שרת המשפטים. את אותו משפט שהיא אמרה על ברק, אפשר לומר גם עליה. אפשר להגיד גם על לבני כי יש בסיס לטענה, כי היא נותנת ״הכשר לדברים לא נכונים״ ושלא היו קשורים אף פעם למפלגת "התנועה" שהיא עומדת בראשה.
במאי 2009 לבני טענה באוזני המראיין לפיד כי "העולם הערבי נגד חמאס וכל מה שרוצה ראש הממשלה (נתניהו) זה לחזור הביתה בשלום, רק בלי שלום". במאי 2014 חילץ השר לפיד את לבני מידי נתניהו, שביקש לפטר אותה כפעולת תגמול על פגישה שקיימה עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן). הפעם לבני חזרה הביתה בשלום, בלי שלום. נתניהו הבהיר לה, כי בפעם הבאה שהיא תעז לבוא בדברים עם השכנים, לבני תחזור הביתה בלי רכב שרד. מקורבו של נתניהו, השר שטייניץ, איים במפורש בסוף השבוע [24 במאי] כי אם לבני תמשיך להיפגש עם אבו מאזן, "היא לא תוכל להיות שרה בממשלה".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
