17 ארגוני זכויות אדם, ובכללם אמנסטי אינטרנשיונל ו"היומן רייטס ווטש", קראו בשבוע שעבר ליו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), לצרף את פלסטין לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). בתזמון מקרי, התוכנית לצדק מעברי של האוניברסיטה העברית אירחה באותו זמן את לואיס מורנו אוקמפו, מי שהיה עד לפני שנתיים התובע הראשי של בית הדין.
באותו שבוע [9 במאי] הסעיר הסופר עמוס עוז את הרוחות כשהציע להחליף את הכינויים "אנשי תג מחיר" ו"נוער הגבעות", שהודבקו ליהודים המתנכלים לבני המיעוט הערבי, בתואר "ניאו נאצים עבריים". השילוש הזה – המהלך לצירוף הרשות לבית הדין הפלילי, גל פשעי השנאה כלפי לא יהודים והסיקור הבינלאומי של ביקורו הקרוב של האפיפיור בישראל ובשטחים הכבושים (24 עד 26 במאי) - מדירים שינה מעיניהם של ראשי מערכת הביטחון ושירות החוץ הישראלים. הקנאים היהודים אינם מהססים לפגוע באנשי דת נוצרים, לחלל מנזרים ולנאץ את שמו של ישו.
בראיון שהעניק לאל-מוניטור ביום שישי (9 במאי) מדגיש אוקמפו כי הכרתה של העצרת הכללית של האו"ם ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה שאינה חברה באו"ם, שינתה את המצב המשפטי באזור. "בעבר ביקשו הפלסטינים להצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי, אך לא הייתה לי סמכות לקבוע אם הם אכן מדינה", מסביר המשפטן שהיה התובע הראשי הראשון של ה-ICC, תפקיד שמילא במשך תשע שנים, "כיום הם מוכרים ויכולים לבחור לפנות לבית הדין".
לאוקמפו שמור פרק מיוחד בסיפורו של השינוי הפוליטי-משפטי המתרחש בעידן שלנו - תקופה שבה העולם עובר מדגם של מדינת הלאום למערכת חוק וממשל נוספת, גלובלית. כתובע הראשי הראשון של ה-ICC, הוא היה בין אלה שהופכים אט-אט את המוסד לשוט שמהלך אימים על רודנים, מורדים, כובשים ופושעי מלחמה. ההיסטוריה הפרטית של אוקמפו שלובה בזו של מולדתו, ארגנטינה. ב-1985, שנתיים לאחר סיום שלטון האימים של דיקטטורת הגנרלים, שימש אוקמפו כתובע הגנרלים ובכללם הנשיא לשעבר, במה שנודע כ"משפט החונטה". עשרות אלפי אנשים נעלמו, נרצחו ועונו בשנות ה"מלחמה המלוכלכת", וצוות התביעה היה נחוש לדרוש צדק ולהשמיע את קולם של הקורבנות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
