הגרעין האיראני – איום מבוסס ואמיתי

עוזי עילם הוא תת אלוף בדימוס, לשעבר מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל. מדובר באחד התפקידים הרגישים ביותר במערכת הביטחון הישראלית. עילם היה שותף סוד שנים ארוכות, ואחד המומחים הבכירים והמוערכים בכל הקשור לביטחון ישראל. איש רב זכויות, מלח הארץ במלוא מובנה של המילה. כל הסופרלטיבים האלה לא מחסנים אנשים כמו עילם מטעויות, כמו זו שעשה בסוף השבוע שעבר [9 במאי], בראיון שהעניק לידיעות אחרונות.

עילם טען, כי ראש הממשלה נתניהו משתמש באיום האיראני על מנת "להשיג מטרות פוליטיות", הוסיף כי פוליטיקאים ישראלים עוסקים בזריעת פחד נורא בקרב הציבור הישראלי, העלה תהיה בסגנון "האם טהרן בכלל רוצה שתהיה לה פצצה", והשלים את הסאגה כשטען שגם בראיה פסימית מאוד, פרויקט הגרעין האיראני יושלם לדרגה בה ניתן להרכיב נשק גרעיני על טיל מבצעי רק בעוד עשר שנים לפחות.

כך, בהבל פיו, ניסר עילם את היסוד הראשי עליו עומדת הקונספציה כולה. לא בטוח שאיראן רוצה להיות גרעינית, וגם אם כן, זה יקרה רק בעוד עשור. לא צריך להתרגש, אפשר להתפזר.

אז נתחיל בטוב: עילם צודק כשהוא אומר שנתניהו משתמש באיום האיראני למטרות פוליטיות. זה ברור, ולא צריך בשביל זה להיות מומחה או גנרל בדימוס. נתניהו עושה על האיום האיראני קילומטראז' כבר עשרים שנה. הוא חי, אוכל, נושם וחולם גרעין איראני, כל ייעודו עלי אדמות הוא למנוע את הגרעין האיראני, והוא די הצליח לייצר בקרב חלק מהציבור בישראל פחד קמאי מהיום הנורא ההוא בו תהיה איראן גרעינית. לנתניהו יש גם נסיבות מקלות: לדעתי, הוא לא "עושה הצגה" ולא מתחזה. הוא מאמין במה שהוא אומר אמונה שלמה. הוא ומקורביו אכן משוכנעים שביבי בא לעולם רק כדי להושיע את ישראל מהפצצה האיראנית.