לאביגדור ליברמן קצת נמאס מניהול חיים כפולים. ביום שני [2 ביוני], בנאום בפני סטודנטים בהרצליה, הפתיע ליברמן כשאמר: "אני קצת שבע ממפגשים חשאיים. העולם הערבי צריך לעבור את המחסום הפסיכולוגי. כשאתה פוגש אותם בחשאי הם מדברים איתך בגובה העיניים ואתה נהנה מהשיחה. אחר כך תפגוש אותם בוועידה בינלאומית כזו או אחרת, פתאום יתייחסו אליך כאל אויב. אז אני רוצה להקשות עליהם. כשאני מדבר על דיפלומטיה, הצורה הכי טובה שלה היא לשים את הדברים על השולחן ובגלוי. לא בהסכמים חשאיים".
בפעם הראשונה, בפומבי, רומז ליברמן על המסכת הענפה של מגעים, מפגשים ויחסים חשאיים שמקיימת ישראל עם חלקים ניכרים בעולם הערבי. רובם של המגעים הללו מתקיים עם מדינות שכלל לא מכירות בישראל ולא מחמיצות הזדמנות להכפיש ולתקוף אותה ואת מדיניותה. מערכות היחסים החשאיות הללו פורחות ומתפתחות במיוחד בשנים האחרונות, עד כי הגיעו לרמתן הגבוהה ביותר בכל הזמנים. מנוע הצמיחה של התופעה הזו הוא, כמובן, איראן וחתירתה להגמוניה אזורית, כולל המלחמה הסונית-שיעית שניטשת במזרח התיכון בשנים האחרונות.
באמירתו, מזכיר ליברמן דברים שאמר בעבר ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן. ישראל היא כמו פילגש, אמר דגן, היא הפילגש האזורית; כולם נפגשים איתה בחשאי ונהנים מאוד, אבל אף אחד לא מוכן להיראות איתה בפומבי.
אז ליברמן בחר לעצמו עיתוי מתאים, באותו יום בו הוקמה ממשלת הטכנוקרטים הפלסטינית החדשה, שמייצגת גם את חמאס, באותו יום בו הודיעה ארה"ב שתעבוד עם הממשלה הזו ותשפוט אותה רק על פי מעשיה, באותו יום בו השלב הראשון בתרחיש ששורטט כאן במאמרי הקודם מתחיל להתגשם וישראל עלולה למצוא את עצמה בבדידות מזהרת, כנגד כל העולם.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
