מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, נמצא השבוע [21 ביולי] במצרים בניסיון לקדם הפסקת אש בין חמאס לבין ישראל. קרי, שספג קיתונות של ביקורת מהישראלים במהלך המשא ומתן הכושל עם הרשות הפלסטינית, על כך שהאמין שניתן להגיע להסכם מהיר בין הצדדים, יגלה שגם הסדרת הסכם הפסקת אש קביל אינה מהלך פשוט.
חמאס וישראל נמצאות בעיצומו של קרב אסטרטגי מר, שנועד לשנות את כללי המשחק אשר עוצבו מאז הפיכת חמאס בעזה, ולוטשו בשני מבצעי צה"ל הקודמים ברצועה, "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן". לרבים, כולל לממשל האמריקאי, קשה להבין את מהלכיה ומניעיה ההתאבדותיים של תנועת חמאס היום, כפי שנחשפו במהלך ימי "צוק איתן". לא רק הכניסה בעיניים פקוחות להרפתקאה צבאית מול כוח צבאי ישראלי גדול, משוכלל ומצויד עשרות מונים ממנה, אלא גם ההתנהלות מול מצרים, שעשויה להיות קרש ההצלה היחיד שלה מקריסה.
חמאס, באופן מופגן ובוטה, דחתה את המתווה המצרי להפסקת אש, בכל האמצעים והדרכים, ואותתה, הכריחה ממש, את ישראל להיכנס לרצועה למהלך קרקעי נרחב. תוצאות הפעולה הקרקעית שבה משתתפים עשרות אלפי חיילי מילואים, כוחות שריון וחי"ר, ובשליטה אווירית מוחלטת, תהינה הרסניות עבור עזה ועבור חמאס. השלטון ברצועה לקח אותן בחשבון ללא ספק. אבל למרות שאנשי הזרוע הצבאית, עז א-דין אל קסאם, מקווים לפגוע בחיילי צה"ל בתוך השטח הצפוף של עזה, ומייחלים לחטוף חיילים, אין זה המניע העיקרי שדחק אותם לאותת לישראל להיכנס לעזה בכוחות גדולים.
מרגע שהחל מבצע "צוק איתן" התקבלה בתנועה החלטה אסטרטגית משמעותית, שמשנה את כללי המשחק וכוללת שתי אופציות בלבד: פתיחת המעברים שיאפשרו לחמאס המשך שליטה ברצועה, או בחירה מרצון להיפרע מכבלי השלטון, אבל באופן שיותיר רושם של גבורה והקרבה. במילים ברורות, חמאס החליטה להילחם את מלחמתה האחרונה, על החיים ועל המוות, ויהיה המחיר אשר יהיה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
