מדוע לדאע''ש אין שום אהדה לחמאס

לרוב התנועות הסלאפיות שפועלות היום אין עניין בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולעת עתה הוא איננו רלוונטי עבורם. במקום זה הם קוראים לעימות חזיתי, עוצמתי ועקוב מדם, שיכלול הפצצות, הוצאות להורג וטרור מתאבדים נגד ממשלות שבראשן יושבים מוסלמים ונגד אזרחים מוסלמים.

ארגון אל קאעידה פועל בדרך זו כבר עשרות שנים, וכיום הולך בעקבותיו גם ארגון דאע"ש, שמנהל מלחמה אכזרית בחלקים מעיראק ומסוריה, מתוך כוונה "לטהר" את האזורים הללו באמצעות הרג ועקירת אוכלוסייה. גם לאחר שהארגון משתלט על טריטוריה מסוימת, הוא אינו מגייס את האוכלוסייה שבשליטתו להתנגדות לפעולה הצבאית של ישראל בעזה. אבל מדוע לא, בעצם?

כמה ג'יהאדיסטים או סלאפים פרו-ג'יהאדיסטים פרסמו סרטונים וציוצים שמסבירים את חוסר הסיוע שלהם לפלסטינים. באחד הציוצים נכתב: "ממשלת החמאס כופרת, ובמעשיה היא איננה יוצאת לג'יהאד, אלא להגנת הדמוקרטיה [שהסלפים מתנגדים לה]". אחר צייץ, "חאלד משעל: חמאס לוחם בשם החירות והעצמאות. המדינה האיסלאמית נלחמת כדי שכל הדתות יוכלו להיות למען האל". משעל הוא ראש הזרוע המדינית של חמאס.

ב-22 ביולי הצהיר השייח המצרי-סלאפי טלעת זהראן שאין זה הולם לסייע לתושבי עזה, כי הם אינם נוהים אחר הנהגה לגיטימית, וכי הם שקולים לשיעים היות והם נוהים אחריהם. הכוונה היא לחיזבאללה ולאיראן שכרתו ברית עם חמאס. אם כן, עמדתם של הג'יהאדיסטים איננה בפשטות עמדה פוליטית; מקורה בעקרונות התיאולוגיים של הסלאפיזם.